האור עלה מזמן. קריר. רגע לפני שאני יוצאת לכנס אני יודעת שאת הזרעים להבנת הגלובליזציה נטעו בי הורי. אלה שנולדו בפולין והגיעו ארצה לאחר שהות של שנתיים, ועבודה, במחנה עקורים באיטליה, אימי החורגת שאירופה הייתה כבר אז - מגרש המשחקים של המשפחה שלה, דרך: ורשה, בודפסט, פריז וליון. שלושתם נחתו כאן בארץ יבשה ולא תמיד אוהדת. מהם למדתי על שפות וחשיבותן, הבנתי שיש מציאויות מרובות וזויות ראיה שונות. עוד לא הכרתי את התאוריות, אבל למדתי מהפרקטיקה שלהם. הם איתי בכנס היום
ינואר 24, 2007 בשעה 8:44 pm
ההורים הולכים איתנו ,גם כאשר הם אינם,
הם מטביעים משהו בנשמתנו שמותירה בנו את השושלת התובנתית הישרדותית כנראה
מה דעתך? זה עלה אצלי מאז שאימי נפטרה לפני מס’ חודשים
הי איך היה הכנס? האם התינוק שנולד מבשר על תכנון משפחה מורחבת?
מקווה שנהנתם.
ינואר 24, 2007 בשעה 9:37 pm
מרגש
ינואר 25, 2007 בשעה 4:47 am
פתחתי את הכנס עם הסיפורים על המשפחה שלי… הכנס היה מ-ע-ו-ל-ה! הרבה התלהבות…
ינואר 25, 2007 בשעה 9:21 pm
אני שמחה לשמוע שהיה מצויין
בזהדמנות אני אשמח לשמוע יותר
מעניין מה שכתבת על הוריך. מעניינים אותי הרגעים שבהם ההורים חוזרים אלינו