גלובוס, נתניה - יכול להיות נקי יותר

הלכנו לקנח את היום בבית קולנוע. בחרנו בגלובוס, שבנתניה. חדש לגמרי וכבר מלוכלך. לא עוזרים פסלי הזהב בלובי. ממש כמו נזם זהב באף חזיר. לא ברור למה ואיך.

אם זה ימשך - לא אגיע לשם. מגעיל.

מה שהיה לנו נעים, אם כי הרבה פחות מרשים מהספר הוא הסרט: רודף העפיפונים.

טוב שהיה משהו טוב.

מהזוית הארגונית:

כשאני נכנסת למפעל או לכל ארגון אחר, אני מסתכלת גם על כל מה שמסביב. זה מלמד אותי על איכות הניהול, על הערכים של הארגון, על האוירה.

לא שאני רוצה לעשות כאן אבחון על רגל אחת, אבל, אי אפשר בלא כלום: ממש על סמך ההופעה החיצונית של הקולנוע - הניהול שלו גרוע. הרבה סדרנים וסדרניות צעירים מסתובבים שם, אף אחד לא לקח מטאטא והעיף את הפופקורן או הקופסאות שמסביב. הסדרנים נראו עייפים ומבואסים. לא ראיתי חיוך על פניהם.

חלק מאביזרי הנוי - כבר נראים מהוהים (כמו המזרקה למשל, שנראית טוב רק מרחוק), ביום אחר שהגעתי לשם עמדו שני דליים וספגו טיפות שהגיעו מהתקרה.

ואם כך בעלי המקום ועובדיו שומרים עליו - מה יגידו הלקוחות?

אני לא צופה המשך טוב למקום - אלא אם כן יעשה משהו, ובדחיפות.