פתאום זה היה אפשרי – המקרה של הלב הכחול

עמרי, נשמע איש צעיר, הוא מנהל שרות לקוחות של הלב הכחול.

לא, חוקית, לדעתו, לא מגיע לי לקבל זיכוי, אבל הוא אישר שאקבל לפנים משורת הדין, ואכן קיבלתי.

אמרתי לו שדיברתי עם אמון הציבור, ולדעתם – חוקית מגיע לי לקבל את הכסף חזרה, אם נמכר לי מוצר פגום, אבל לדעתו – לא. הם חברים טובים שלו, אמון הציבור, כך אמר לי, וגם הוא מאד מבקש שאתקשר ואגיד שאכן קיבלתי זיכוי ואוכל לבחור נעל אחרת מתאימה יותר (ויש לקוות שטובה יותר), באחת מחנויות הרשת בתוך שנה אחת.

אבל, זה לא היה פשוט. הוא ניסה לשכנע אותי, אבל אני יודעת שחוקית הוא מטעה , וזה לא נכון.

ובוודאי שגם במבחן השכל הישר הוא טועה טעות גסה. לא ייתכן שאם אני חוזרת אחרי שעה, עם נעל לא תקינה – לא אקבל החזר. והוא אמר ששעה אחת מספיקה שלא אקבל אותו. כמו שלא ייתכן שחולצה שאלבש, תפרם, ולא אוכל לקבל כסף.

במבחן השכל הישר – הלב הכחול הפסיד בכלל, והפסיד אותי.

עם מדיניות שרות כזו, אני בתור יועצת ארגונית, לא מאמינה שהרשת תשרוד, בוודאי שלא בתנאים של התעוררות המודעות  הצרכנית של היום.

התחלתי את הספירה לאחור.