הכל כלול

 

נדהמת מהחיים לפי הכל כלול ולוקחת בזה חלק. בעוד בן זוגי יושב לו ליד שולחנות ברידג' מרובעים ומתחרה ביריבים שלו, שמח או עצוב, נרגן או רגוע – אני מנסה לכתוב. כבר יום שני שאני יושבת לי בקפה הילל, משקה את עצמי במיטב הנוזלים (לא צריך יותר אחרי ה"הכל כלול"), ושום דבר שאני מוכנה להשאיר מודפס לא בא.

להגנתי אני יכולה להביא את המיגרנה ששוב דופקת לי בצדעים, אבל בפועל זה לא עוזר,  נגמרים לי כדורי המיגרלב ואני לא עומדת ביעדים.

מה יש לה לאילת שמביאה לי שפע כזה של כאבי ראש: מזג האויר? היובש? השיטה? האוכל? מערכת העצבים שלי שמתקשה לעבור מיפן ארצה?

עוד יומיים ואני רוצה בכל זאת להרגיש שירדתי מסיבה טובה, שהצלחתי להביא את התוצרת… נראה מה עוד ילד יום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: