אתמול הייתי אצל חברים יחד עם בן זוגי, ודיברנו על חיים רמון. המסקנות שלי מהערב
התקשורת רוצה רק "שחור לבן", לא מקבלת אמצע/אפור/צבעוני (מסקנות מתוך ראיון שנערך עימי)
הנשים בקבוצה, לא ראו סיבה להעמיד אותו לדין וחשבו שצריך היה לעבור לסדר היום, גם אם נישק. אפשר היה לנזוף בו או משהו אחר
הגברים בחבורה – כולם, אמרו שאכן עשה מה שמיוחס לו
לעילית הפוליטית יש כח להשפיע באמצעים פשוטים על "ההמונים", גם ל"המונים" יש -א בל הם לא יודעים להשתמש בהם. דוגמא: מכתבים למערכת
לגבי הנשיא קצב: הוודאות הייתה גמורה שאכן לא נהג עפ"י החוק למניעת הטרדה מינית. מה שעלה "לזכותו": הנורמה החברתית והעובדה שגם עזר וייצמן עשה דברים דומים. ההבדלים הם שניים: עזר היה בעל קסם אישי רב ו.. אשכנזי
להשאיר תגובה