אני מחפשת את אנשי הרוח שיתאספו ויכתבו שהם דורשים מהממשלה לשנות את מאזן העוני בישראל: אצל ילדים וזקנים. לא מצאתי אותם. אני מחפשת את הטכולוגים הגדולים במדינת ישראל, שיקומו ויגידו שהם עושים משהו נגד העוני. אני מחפשת את האנשים שחיים בכל מקום בארץ, ושיש להם מספיק בשביל לאכול שלוש פעמים ביום או יותר, להחזיק רכב ועוד – שיקומו. אני מחפשת את המורים והעובדים הסוציאליים והרופאים – אלה שיודעים הרבה על העניים שיקומו. אף אחד לא קם. אני מתחילה במכתב שאני מתכוונת להוציא ל'הארץ'. יפרסמו אותו? נראה. לא מבינה למה עוד לא הקמנו תנועה נגד עוני
-
הרשמה
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
החיים בארגונים 
אוקטובר 2, 2011 ב- 1:17 pm |
אתי יקרה ,
הגעתי במקרה לפה ואני שמחה לגלות אמפתיה למצוקות בני אדם.
המשפט האחרון:"לא מבינה למה עוד לא הקמנו תנועה נגד עוני" נגע ללבי.
הנה העם קם ודורש "צדק חברתי ".
אולי יהיה גם תנוע נגד עוני ובמיחוד נגד אלימות כלפי קשישים וחסרי עונים כמוני.
אני מקווה שהעם שלנו שיודעת מה זה סבל ,תתאורר ותשים קץ
לאלימות.
עוד מקווה שאגיע לרואת ולהרגיש את זה למרות גילי המתקדם.
שנה טובה לך אתי ולכל עם ישראל!
אוקטובר 2, 2011 ב- 1:56 pm |
שנה טובה מאד.
אני מצפה שאנשים שיש להם ואין להם יעשו משהו. קיויתי שהמוחים באהלים ימחו גם נגד העוני. נראה.
וחבל לי מאד שאת מרגישה חסרת אונים.
שתהיה שנה של יותר כח, ופחות סבל.
אוקטובר 7, 2011 ב- 8:19 am |
הלוואי שתהיה שנה של פחות סבל .יפה אמרת !
בשנים עברו ניסיתי להילחם עבור הצדק שלי לפחות, ונתקלתי לא רק בחוסר התייחסות וזילזול אלא גם בסבל שנגרם לי באופן גלוי או סמוי עד שעקב כך, נהייתי חסרת אונים .
בכל זאת , אני מאמינה באנשים ובהתפתחות האנושות לכיוון של ציוויליזציה ולא רגרסיה.
אוקטובר 7, 2011 ב- 9:59 am |
לפעמים צריך לנסות שיטות שונות. לפעמים המטרה נכונה, השיטה – פחות. לפעמים גם מושא הפעולה – לא נכון. כלומר, להילחם בעובדת סוציאלית, למשל – לא מביא תועלת כי היא לא קובעת מדיניות והיכולת שלה מוגבלת. להילחם במערכת הפוליטית – נכון יותר.
אוקטובר 11, 2011 ב- 11:48 am |
את צודקת