עברו עוד כמה ימים. האוצר מציע לקצץ בתקיבים לנזקקים. המשחק ידוע ומכור. בסוף, יאושר התקציב כי יוציאו כמה עיזים מזעזעות שנכנסו לשם במכוון. האמת, הייתי מנסה לארגן משהו, אבל לפחות עכשיו זה לא אשרי מבחינתי. בעוד 9 ימים אני צריכה לעבור ניתוח. מקווה להבריא מהר ושיהיה לי כח לשנות את העולם. זה אף פעם לא מאוחר מידי.
הניתוח יתקיים ב"אסותא", בי"ח פרטי. האם הוא יתן שרות טוב יותר? לא יודעת. פוחדת? כן. לא רוצה להיכנס לרשימת הנזקקים (ראה לעיל). מקווה שיהיה מוצלח. מחזיקה לעצמי אצבעות. זוכה לתמיכה רחבה של בני משפחה וחברים. מה עושים אלה שאין להם ביטוח פרטי? משפחה? הבנה בנפתולי המשחקים של מוסדות בריאות? מי נותן להם רשת ביטחון? חבל שאנחנו לא חיים לפי השיטה השבדית/דנית. הסקנדינבים יודעים כנראה מה נכון.
החיים בארגונים 
להשאיר תגובה