החיים מזמנים מעברים ממושכים וגם קצרצרים. אני חווה עכשיו את הקצרצרים. לדעתי הם הכי לא פשוטים. בו זמנית אני חובשת את הכובע של בת הזוג, הסבתא, האימא, היועצת, המארחת, זו שעורכים לכבודה מסיבה, מנהלת תוכנית להכשרת יועצים ועוד. מי אמר שהחיים לא מרתקים? והדרך היחידה לשרוד היא להיות לגמרי מה שהכובע שלי מכתיב ברגע נתון. כרגע בעיקר בכובע של האימא והסבתא. אני בחופשה קצרה, ורק שלא יצלצלו ממש כרגע אלה שמכירים אותי מכובע אחר… בעוד כמה ימים אחזור לכתוב
נובמבר 29, 2006 ב- 8:55 pm |
אתי יקרה,
שנים שאני מחפשת אותך…
ואני מקוה שמצאתי.
לפני זמן לא רב יצא עוד ספר שלי
לאויר העולם וזה היה הרבה יותר קשה מאשר הספר שהיית שותפה בכתיבתו…
מקוה לשמוע ממך
בהקדם
באהבה,
חנה
נובמבר 30, 2006 ב- 4:31 am |
היי חנה!
מזל טוב להוצאת הספר. תמיד טוב ללדת עוד … ילדים, ספרים ומעשים טובים. לפעמים זה לא קל, אבל אם אפשר להסתכל אחורה ולהגיד שהיה כדאי – הכל שווה
וכן – הגעת אלי. האינטרנט צופן כוחות מיוחדים, מפגיש אנשים שדרכם פנתה לכיוונים שונים ומי יודע מה עוד
וגם: היו ימים. נכון?
מקווה שהמשפחה בסדר. בשבילי – זה העיקר