לעבוד לבד, לעבוד ביחד

יש אנשים שחושבים שהם עובדים ביחד, אבל הם עובדים לבד. האידיולוגיה שלהם רשומה באותיות של קידוש לבנה ואפילו בחושך יוכלו לקרוא את המילים "עבודת צוות", יש להם אפילו צוותים לחשיבה ופעולה. אבל, ההחלטות החשובות באמת, והמעשים הגדולים נעשים ללא הצוות החשוב שהוקם, אלא לבד. אלה האינדיווידואליסטים הגמורים, שקראו, למדו והאמינו במה שקראו, עברו הכשרות, התנסויות וסדנאות בנושא, אבל לא יכולים ללכת נגד מרכיב חשוב באישיותם. אפשר להניח שמדובר כאן לא רק ב"לעבוד ביחד מול לעבוד לבד" אלא גם ב"להיות חופשי לעומת להיות תלוי", "להיות מהיר לעומת להיות איטי" ואולי עוד

IOSDP קורס בינלאומי ליועצים ארגוניים ומנהלים

ביוני 2007 עומד להיפתח באירלנד, קורס בינלאומי ליועצים ארגוניים ומנהלים. כמי שהשתתפה בקורס הראשון, וכמי שמלמדת בקורס הנוכחי – הקורס מדליק. קיבלתי מהקורס הכרויות עם אנשים רבים בעולם בתחומים שונים: עסקים (מריוט, אי. טי אנד טי, ב.מ.וו, דאו קורנינגס, אקסון ועוד), גופים בינלאומיים (או"ם, הצלב האדום ועוד), בעלי חברות (תוכנה ואחרות), ארגונים ללא כוונות רווח, אפילו חברי פרלמנט (למשל מדרום אפריקה) ועוד. המשתתפים באו מדנמרק, סינגפור, דרום אפריקה , ישראל, גרמניה, ארה"ב , גאנה, אירלנד, בריטניה, סקוטלנד, שבדיה, מקסיקו ועוד. אישית, אני לא כל כך מפעילה את הפוטנציאל העצום הזה – אבל בהחלט יכול להיות שבעתיד – זה ישתנה. קיבלתי גם הבנה מעמיקה של מהות הייעוץ הארגוני לפי גישת הגשטלט. התמחיתי ועבדתי בארגוניים מקומיים שונים, כיוון שהקורס כולל חמש פגישות בכל פעם במקום אחר בעולם ובשלושה מהמקומות מתבצע ייעוץ בצוותים רב לאומיים. כך יצא שבמסגרת הלמידה שלי וההוראה מאוחר יותר הגעתי לארצות ולערים שונות בעולם. חוויה גדולה מאד. מאד ממליצה. לקורס חיסרון בולט אחד והוא המחיר שלו. שכר הלימוד הוא 10500 דולר. ניתן לשלם בתשלומים. למרות התשלום ולמרות העלות הנוספת של מלונות וטיסות – מה זה מומלץ!!! אחת מהחויות הלימודיות המרשימות שעברתי בחיים. למעוניינים בהכרות

www.gestaltcleveland.org

כבוד, סקס ואגו

אני יושבת אצל לקוח שלי בקומה ה-26. איתנו יושבת מי שבימים הקרובים תהיה גם היא לקוחה שלי. אנחנו מדברים על בעיות בצוות ומגיעים למסקנה שפרויד טעה ואדלר, תלמידו, צדק. פרויד חשב שהמין הוא המניע. אדלר, יהודי מומר שהיה כל בוקר בדרכו לביה"ס עובר ליד בית קברות, חשב שרגש הנחיתות הוא המניע. והוא צדק. אחרת איך אפשר היה להסביר את המלחמות שמתנהלות על כבוד במקום הזה כמו גם במקומות אחרים ובזירות אחרות. "ועוד משהו" אומרת לי הלקוחה החדשה שלי, "הכי גרועה היא היהירות, שנובעת מרדיפת הכבוד". יכול להיות. אני יורדת אחרי הפגישה לקומה הראשונה. הדברים בכביש נראים עוד יותר גרוע. אני מגיעה למכונית ושומעת על הקונפליקט של אולמרט וליבני, אין שם סקס, אני מניחה, אבל יש הרבה שאלות של כבוד. ימים קשים

ערבית ב"יד ושם"- תגובה לא ראויה

קראתי היום שמורה הזדעזע שאין כתוביות בערבית ביד ושם. התגובה הייתה שזה עניין של היצע וביקש. איזו ראיית עולם צרה!!! מה רוצים ביד ושם – שערבים לא יוכלו לקרוא? שרק ערבים ישראלים יקראו? לו הייתי ביד ושם הייתי מתנצלת ומתחיל מיד בפרויקט החשוב הזה של הוספת כיתוביות בערבית. מיד

מלוקאלי לגלובאלי – דלתות מסתובבות בעולם הארגוני – מזמינה אתכם

    שלח לחבר  

אורי דן ז"ל, נתן זהבי והאישה שפוטרה בגלל סרטן

כל אחד יודע שהחיים מתחילים במועד מסוים ונגמרים במועד אחר – בד"כ לא ידוע. כל אחד יודע שאפשר לחלות, אבל לא ידוע במה ומתי. אורי דן עבד כנראה עד הרגע האחרון שיכול היה לעבוד. לא רק שהסרטן לא הוריד לו את המוטיבציה, אלא שניתן לשער את ההיפך הגמור. אני בטוחה שבין הפעילויות שעשה להצלת חייו שזר הרבה מהיום יום של השגרה והעבודה. לא הייתי עם מעריציו. כן הצטרפתי לשורות כששמעתי שחלה ונפטר. הבנתי כמה עשה בין לבין, ובאומץ. לגבי האישה שחלתה בסרטן (ידיעה מ"הארץ" הבוקר) – בורות, גסות רוח, בוטות ורוע לב – היו אצל מעסיקיה שפיטרו אותה ברגע ששמעו שחלתה בסרטן שד.  לא מכירה אותה, אבל אני יכולה לתאר לעצמי שאין לה קשרים רבים. מאד ממליצה לה ולחבריה – להגיע לנתן זהבי. אני בטוחה שדווקא הוא יעזור יותר מכל אחד אחר. ובנוסף: מעל לבמה הזו – אם את צריכה עזרה, גבירתי, אני מוכנה לעזור. גם אני הייתי שם

קורט לוין בירושלים עם אולמרט ואבו מאזן, ללא שליט

ושוב מנסים לדחוף שינוי, בירושלים. רמת העבודה: בינלאומית ואזורית. אבל אי אפשר לשכוח את הרמה הלאומית, הקבוצתית. ומיד מתחילות ההתנגדויות לשינוי. הימין שלנו מגיב בביקורת על אולמרט. הטענה: האלימות של הפלשתינאים תגבר. טענות אחרות, אולי מהצד השני של המפה הפוליטית: הוא נישק, זה מוגזם. ויש עוד רבות מינוריות יותר. גם אבו מאזן לא נשאר בלי. קודם כל שוב ירו קאסם. יגידו גם אצלו שהוא חלש ומתרפס ושהכסף שקיבל לא יענה את הכל. קורט לוין מסתופף ביניהם בלי שירגישו, הוא נמצא בכל מקום – גם בירושלים. שדה הכוחות שתיאר לפני שנים רבות מאד – נמצא בפעולה. ושליט עדיין איננו כאן

החתונה של שמרית ופאשה – עולם גלובאלי

היום בצהרים התקיימה החתונה של שמרית ופאשה. אפשר להבין מהשמות ששמרית היא ישראלית ואילו פאשה הוא הודי. פאשה הוא שמו בקיצור, כדי לעשות לנו חיים קלים יותר. אז קודם כל מזל טוב! שמרית ופאשה אתם גדולים! אתם יוצאים לדרך לא פשוטה של מפגש בין תרבותי יומיומי. וגם ההורים שלכם גדולים. גם להם מחכה מפגש לא פשוט. מה שנחשב מנומס אצלכם, לא בטוח מנומס אצלינו ולהיפך. ויש עוד ועוד. אפשר היה לראות את הצד הגברי במשפחה שלו לבושה בהידור של קלאסיקה בחליפות ואת  האמא בסארי יפהפה. אפשר היה לראות את ההורים שלה במיטב מחלצות שנקנו כאן. והייתה חופה. והיו שבע ברכות. ויפה שאתה פאשה וכל הגברים במשפחה, חבשתם פעם ראשונה בהיסטוריה שלכם כיפות לבנות ובפעם היחידה בחייך – הסתכלו עליך כל האנשים שמסביבך לראות איך אתה שובר כוס. ויפה שהיה מנהל טקס שעבר בין שתי השפות בצלילות ובאהבה. הדבר היחיד שלא אהבתי הוא הרעש של הדיבורים שהתקיים תוך כדי טקס, מצד הנוכחים. אז ככה, פאשה, בניגוד לתרבות של מקדשים, שקטה ומופנמת, תמצא שיש לנו תרבות של בית כנסת שבה כולם מדברים עם כולם. ולכן אנחנו שרים את התפילות. שמת לב שכל פעם ששרנו היה שקט יותר? מקווה שלא נעלבתם. ככה אנחנו, לא תמיד שומרים על איפוק. תמיד עושים מה שאנחנו רוצים ושאף מנהל טקס לא יגיד לנו לשתוק עכשיו. לשיר – זה משהו אחר. אני מאחלת לכם חתונה יפה גם בהודו, ושאחרי החתונות שלכם – תוכלו להמשיך במה שבאמת רציתם. ושתצליחו! תודה שהזמנתם. שמחתי לבוא

מנהיגות: מה שבין משה רבינו לבן גוריון

אני יושבת עם לקוח שלי ומדברת על מנהיגות. אנחנו חושבים על מודלים שאנחנו מכירים. ראשון עולה בדעתי משה רבינו. בין תכונותיו/איפיוניו של האיש: מגמגם, עצבני (שובר לוחות), עושה סצינות דרמטיות, די שחוק אחרי 40 שנה, יודע להיעזר באנשים כמו אהרון ויתרו, יודע קרוא וכתוב, מתנסח בקיצור (עשרת הדיברות), לא פוחד להיכנס לקונפליקטים אם צריך ועוד. די מוצא חן בעיני האיש. אח"כ אנחנו עוברים לדוד: פוחז, ובראש חבורת פוחזים, אוהב לרקוד/בליין, אמיץ (לא נבהל מאיש גדול, למשל), השתמש בכלים פשוטים שהייתה לו שליטה מלאה בהם, פייטן שאומר לי שהיה יצירתי. בסולם שנוצר לי באותו רגע – אני מעדיפה את משה. אח"כ אנחנו עוברים לאנשים מוכרים יותר מההיסטוריה הקרובה: בן גוריון. והסיפור עליו הוא שניסה לעשות חקלאות בנגב. אמרו לו המהנדסים אי אפשר. אמר: תודה, תביאו לי מהנדסים אחרים. אהבתי את הסיפור של הלקוח שלי. נראה לי שבן גוריון היה איש של חזון ושידע שהרבה תלוי בשותפים שלו, אהב אנשי רוח וספרים, עמד על הראש אחרי שלמד אצל פלדנקרייז, הושפע מגישות מזרחיות והכי חשוב: ידע לזהות את הרגע שבו ניתן להכריז על הקמת מדינה – ועשה זאת בתמיכה מלאה של האו"ם. קינחנו בטבנקין. כריזמתי. אידיולוג, גורו חברתי. הכתיב את הדרך לחבריו. כן, יש כל מיני מודלים, מה שהוצג כאן הוא מה שעלה בפגישה שלנו, אבל כמובן – שיש הרבה יותר. ואפשר ללמוד מהם

בשולי הרצח של תאיר – חמש שאלות מתוך הרבה יותר

כמה שאלות שאין בהן אולי עניין מרכזי לשוטרים, אבל בהחלט יש בהן עניין למחנכים וכולן קשורות לרצח של תאיר: הראשונה שבהן: האומנם הייתה התעללות של נוער ברומן זדורוב, עובד במקום?, השנייה: אם אכן הייתה – מה הולך להיעשות עם זה? השלישית: האומנם חשבו אחיה של תאיר לנקום ולנסות להרוג את החשוד? הרביעית: מה נושאים על עצמם עכשיו בני הנוער והמורים בבית הספר? החמישית: איך מטפלים בתרבות הארגונית של ביה"ס, מה משפרים ואיך? כמובן שיש הרבה יותר שאלות. אני רואה בעיני רוחי את המורים מתכנסים, עורכים רשימה של השאלות האלה והרבה יותר מהן, שואלים אם יש להם צורך בעוד מידע – כדי לענות עליהן ומשיגים אותו, מקבלים החלטות, מיישמים אותן ומטמיעים תרבות ארגונית אחרת. אני יודעת: קל להגיד וקשה לעשות. אני גם יודעת: אי אפשר לעבור לסדר היום