תורכיזציה של ישראל ו/או בקשיש לכל דורש

אני אוהבת את תורכיה, שלא יהיו ספקות. פעמיים בשנה אני שם בענייני עבודה. אני גם יודעת איזה מחירים כלכליים הם משלמים. אולי זה ישתנה עוד מעט, כיוון שצלצולי המועדון היוקרתי של האיחוד האירופאי נשמעים בכל האזור. ויחד עם הנאמר – אני חוששת מ"תורכיזציה" של ישראל: בקשיש לכל דורש. מעט מאד אמון של התושבים בשלטון, קנייה של משרות, תפקידים, אפילו לחיילים בצבא ועוד. זה נראה רחוק, אבל מספיקות עוד כמה מעידות וביטחון של התושבים שהם אחרוני הפריירים. הפרנויה סביב החשש להיות פרייר מפותחת דיה גם עכשיו, מפחיד אותי, מפחיד. אם תוסיפו לזה את בריחת המוחות המתמשכת מהארץ תגלו שהנוסחה כתובה על כל קיר