אני לא פסימית בד"כ. אבל, כשאני פותחת את העיתון ומוצאת ש"בעל חווה שירה בגנב חשוב ברצח", ש"לרייס אין פרטנרים", ש"נציגי הממשלה וצה"ל נעדרו מהעצרת למען החטופים", ש"יש חלופות, אך בישראל מעדיפי להרוג חיות" לצורכי למידה, ש"בן 28 התחיל עם בחורה ונורה למוות", ש"שוטרת נפצעה בראשה כשניסתה לעצור קטטה", ושהתקיימה לוויה של רים שנרצחה בחיפה, אני מרגישה מאד רע. גם הרפורמה המוצעת בכנס הרצליה להחלת כיתה א' על בני 4 וגם הכתבה שאומרת שרייס תחזק מתונים – לא עוזרת. מה נהיה לנו? אני שואלת ועל זה משיב לי זוג חברים שהיה אתמול בחברון וניסה לראות מה אנחנו שוב רוצים מהפלסטינאים במערות – שנהיה רק רע
-
הרשמה
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
החיים בארגונים 
פברואר 3, 2007 ב- 4:17 pm |
הי אתי
גם אני מנוי על עיתון 'הארץ' משם נראה לי כי לקחת את הכותרות.
מה שנהיה לנו זאת אמריקניזציה רגילה – רכוש חשוב מחיים, לכן מעלים חוק המתיר לירות בגנבים, האלימות משתוללת כי הפתרון לאלימות היא אלימות – ג'ון ויין רוכב אל השקיעה לאחר שחיסל את כל החברה הרעים.
ביי
רפי
פברואר 3, 2007 ב- 5:04 pm |
היי רפי! יכול להיות שזו אמריקניזציה, אבל האמת שכשאני מבקרת שם, נראה לי שכאן הכל יותר אלים. מה שברור לי שצריך מנהיגות, ולצערי זה חסר