מתרגשת

האור עלה מזמן. קריר. רגע לפני שאני יוצאת לכנס אני יודעת שאת הזרעים להבנת הגלובליזציה נטעו בי הורי. אלה שנולדו בפולין והגיעו ארצה לאחר שהות של שנתיים, ועבודה, במחנה עקורים באיטליה, אימי החורגת שאירופה הייתה כבר אז – מגרש המשחקים של המשפחה שלה, דרך: ורשה, בודפסט, פריז וליון. שלושתם נחתו כאן בארץ יבשה ולא תמיד אוהדת. מהם למדתי על שפות וחשיבותן, הבנתי שיש מציאויות מרובות וזויות ראיה שונות. עוד לא הכרתי את התאוריות, אבל למדתי מהפרקטיקה שלהם. הם איתי בכנס היום