ויקטור פרנקל, שכתב את "העולם מחפש משמעות", אמר "שמי שיש לו למה יעמוד בכל איך", ואכן, זה המשפט שצריך להתנוסס היום בכל מקום שיש משבר גדול: מדינה, ארגון, קבוצה, משפחה. אני שואלת את עצמי האם יש לנו, מספיק תשובות ל"למה". ויקטור פרנקל גילה שגם במחנה ריכוז זה יכול לעזור. ואם שם זה עזר – זה יכול לעזור בכל מקום. ואם אין – צריך להמציא את זה
-
הרשמה
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
החיים בארגונים 
פברואר 24, 2007 ב- 2:10 pm |
ועל זה נאמר:
אין מצבים נואשים, יש אנשים נואשים!!
תשובה נוספת ניתנה בזמנו על ידי רוברטו בניני: החיים היפים.
או כמו שמלמדים מנהלים: משחק ניהול = ניהול משחק.
פברואר 24, 2007 ב- 2:19 pm |
לא יודעת, נדמה לי שבמצבים מסוימים בכל זאת אפשר לגרום לאנשים להיות מיואשים. ה"מעבדה" של השואה לימדנו אותנו משהו על זה. דווקא מעניין שאתה מזכיר את בניני. הוא באמת ניהל את המשחק ככל שיכול היה במסגרת הכללית – לא באופן מלא. בכל זאת הוא היה צריך להיעלם לילד שלו
מרץ 5, 2007 ב- 4:27 pm |
אתי ויורם היקרים
מדינת ישראל הוקמה בדיוק כדי שלא נצטרך לחפש עוד "למה" גם פרנקל וגם בניני התיחסו למצב קיצוני שנגרם כתוצאה מכוח רשע חיצוני מולו עמדו חסרי אונים
אנחנו כאן במצב שונה
זו המדינה שלנו ואין שום סיבה שבעולם לקבל את הרוע הזה שהנהגתנו מאכילה אותנו
אין כאן למה, פשוט אסור לקבל את האיך הזה
אין לו הצדקה והוא לא בא מכוח חיצוני שאין לנו שליטה עליו
הכוח בידינו להעיף אותם לכל הרוחות ולחשוב טוב טוב למי אנחנו מצביעים בפעם הבאה
לא לסלוח לדברים הקטנים של אסתרינה וליברמן ושם גידאמק ופה זה רק פרשת הדירה ושם זה רק חוסר הניסיון וזה רק אי הבנה
הפעם זה בידינו
והפעם אין לזה גם שום משמעות מעבר לטמטום הבוחר שבסוף מקבל את מה שמגיע לו
מרץ 7, 2007 ב- 4:15 am |
לי יש איזו בעיה שאנחנו עסוקים כל הזמן בלהעיף, המבקר מעיף את אולמרט (כמעט) וגם המבקר יועף ע"י אולמרט או המבקר הקודם או אחר, וכך הלאה. מקווה שזה לא יהפוך לתושבה החדשה לשאלה: איזה משמעות מחפש הישראלי? מעבר לשחיתות ומעבר לפשיעה ולכל מה שצריך לתקן – נמצאות אמיתות נוספות, כמו הצורך שלי האישי למשל לקום בבוקר ולמצוא שיש משהו טוב וחדש שמחכה לי, ולא לחשוב רק שאולי לא היו הדברים מעולם, ואולי לא השכמתי עם שחר לגן