בבוקר לא ידעתי אם לכתוב על גאידמק או ויסקונסין שאתמול הוכרז בריש גלי על מותה. אח"כ מצאתי את התשובה: על שניהם. ובעיקר להגיד משהו על נתניהו, המכנה המשותף
ואכן ראוי לה לתוכנית ויסקונסין שתמות, ללא חמלה רבה. התוכנית ששמה לה למטרה להחזיר אנשים לשוק העבודה, נדמתה ונראתה יותר כמי שמתעמרת בחלכאים ונדכאים. היא קמה כדי להצדיק ראייה מעוותת של צדק ותמות מעוותת כשהייתה. אבל מי יזכור את זה למי שייבא אותה מארה"ב? לנתניהו? קשה להאמין, ונראה שכבר נשכח הקברניט
ואם בצדק מדובר, על אופני הצדק רוכב עכשיו הנביא גיידמק. בחיוך ציני, בגו זקוף בצורה מודגשת ובפנים חלקות מסתובב לו הגביר ומשמיע בחצוצרה שלא התביישה את חזונו, הוא תנועת הצדק. לא הייתי דואגת, אבל אני כבר מכירה את ההתנהלות של העניינים ויודעת שיהיו כאלה שילכו איתו, כמו אחרי החלילן מהמלין. גם אחריו הלכו. גם אחרי שבתאי צבי. עוד משיח בא לישראל
ומה המשותף בין ויסקונסין לגאידמק? הציניות, ההתעמרות, היבוא הלא מתאים ובעיקר מי שעומד מאחורי הקלעים וגם לו חיוך ציני, נתניהו. רק שהדרך אחרת
החיים בארגונים 
פברואר 23, 2007 ב- 1:48 pm |
היי אתי
אני מסכים איתך לגבי גאידמק ואפילו לגבי ויסקונסין (הביצוע, לא הרעיון), אבל לנתניהו נעשה עוול גדול. זה קצת כמו להכנס לחדר בו שוכב מנותח אחרי ניתוח, לראות אותו בכאביו, לראות את כתמי הדם ולסיק מכך שהמנתח עשה עבודה רעה כי עכשיו כואב למנותח ולפני הניתוח הוא לא דימם. להגיד את זה פשוט – נתניהו הציל את מדינת ישראל (כלכלית), ונכון שהניתוח כאב, ונכון שאפשר היה לעשות יותר ואחרת (לקצץ עוד בתקציב המדינה, והרשויות המקומיות). אבל התוצאה היא שהיום יש לנו כלכלה יציבה, משק צומח ופעילות כלכלית שמצמצמת את האבטלה – בדיוק לפי התוכנית של נתניהו. מאחר ואת מנויה על הארץ, הרחבות תמצאי בראיון עם זליכה המתפרסם במוסף. אלמלא הניתוח של נתניהו חלק עצום מאזרחי המדינה היה נמנה היום על משתתפי תוכנית ויסקונסין או במקרה הרע יותר, סתם מקבל קצבאות אבטחת הכנסה. שחכנו אבל לפני 4 שנים היינו על סף משבר כלכלי שהיה בו כדי לחסל את כל מה שנבנה פה ולהוביל אותנו לאסון שספק עם היינו יוצאים ממנו. (לא למדת כלכלה מאקרו, אני מניח…אז תצטרכי לסמוך על אלה שכן למדו).
ולא,אני לא מאנשי נתניהו, וחולק עליו ועל התנהלותו בתחומים רבים.לא הצבעתי בשבילו וכנראה שגם לא אצביע, אבל כשר אוצר הוא היה הטוב ביותר שהיה לנו, רק שלרוע מזלו (ויש לו אשמה גם בזה) המנותח, במקום להודות למנתח על שהציל את חייו, מילל על הכאבים שלאחר הניתוח.
פברואר 24, 2007 ב- 1:11 pm |
לא, לא למדתי כלכלה מקרו, אבל למדתי כלכלה אצל מורים מעולים: למשל פרופ' מלניק. וללא קשר: אם כלכלה היא לא אנושית – ההצלחה שלה תהיה לטווח קצר. כל המהומה הפוליטית שאנחנו שקועים בה, וכל הנהירה של ההמונים האומללים אחרי גאידמק, היא הצבעה ברגליים למומחים בכלכלה מקרו שתקנו את כלכלת ישראל לעשירים והביאו לצמיחה במגזר מאד מצומצם תוך כדי הקטנת המעמד הבינוני שלדעתי שנינו נמנים עליו. משפחות רבות שהתפרנסו, נעזרות היום בביטוח הלאומי (שגם לו יש חוליים משלו). אם הכלכלה היא לא אנושית, היא לא יכולה להיות משהו שאני שמה עליו את ידי. אם היא זורקת את ענייה, נכיה וזקניה – אין צ'אנס. אני מעדיפה את המודלים הסקנדינביים. דווקא היינו קרובים אליהם פעם והתרחקנו. התוצאה היא שיש הגירה גדולה יותר (ובצדק), שיש יותר אנשים שיודעים שאוניברסיטאות שלנו שוות פחות, שיותר ויותר ישראלים אומרים שהיו מעדיפים להיות באירופה, וחלקם גם מוציא דרכונים אם רק אפשר. חוץ מכל אלה, נתניהו מאד אוהב לקבל מתנות והוא מחכה למתנות מצד גיידמאק, שדווקא ידוע כאוהב לתת מתנות. האנשים שהולכים אחרי גאידמק הם האנשים שנפגעו ע"י נתניהו. מסובך? צריך לחכות לפרק הבא. נראה מה יהיה. בטוח שיהיה מעניין, אנושי? לא בטוח