אומרת הסופרת הבדיונית בספרה של ז'אן סטרפילד ב"הסיפור השלושה עשר". אני מסכימה. כל חלום, כל תקלה, כל כשלון, כל אהבה, כל שנאה, יכולים להפוך לשיר, לסיפור, לפסל, לציור ואולי אפילו לחברה מצליחה. יש זבל מאחורי כל יצירה
העניין הוא שלקומפוסט יש ריח, ולפעמים די קשה לשבת ולחפור בתוכו. יש סבל בכתיבה, לעיתים
החיים בארגונים 
פברואר 25, 2007 ב- 8:59 pm |
כנראה שהזבל, או הריח, או הסבל הם החומרים שמהם בנויה כל יצירה טובה…