הערות בשולי הדפים

אני קוראת עכשיו שני ספרים במקביל:

א. חרוזי חיים ומוות של עמוס עוז, שכרגיל כותב כל כך יפה (2007). עד כה הגעתי לדף השלושים. כאן אנחנו לומדים על מחבר שמוזמן להרצות בפני חבורה של אוהדים, חלקם מוזרים ומהוהים משהו… מזכיר לי שחברה שלי הזמינה אותי להרצאה שלו על ספרו "על אהבה וחושך" ברחובות, ואני חושבת על כל מה שהוא מספר על המפגשים האלה שגם אני הייתי פעם באחד מהם. תוך כדי ציפייה הוא טווה את החוטים של הסיפור הבא שלו, שמשתלב היטב בתוך ההוה, עד שלא ברור מה פנטזיה ומה הווה.

ב. המנכ"ל והדלת המסתובבת של פיטר מורגן קאש (2004). ספר עצות. חלקן מרשימות אותי בעיקר בגלל הזיכרון שלו למה שפגש ולמה שפגשו אחרים. אין ספק שהאיש גם צעיר וגם הצליח מאד. אין ספק שעצותיו יכולות לעזור רק למי שיודע את המלאכה ממילא ולא זקוק להם.  מי שמחפש – יכול למצוא שם כמה תשובות לשאלות כגון: מה המשמעות של כישלון? איך יוצאים מכישלון להצלחה? מה מקומם של הערכים בחייו של איש עסקים? ועוד. מומלץ כספר טיסה קליל.

אני אוהבת ספרי הצלחה, ומעינת בהם מידי פעם. בעבר הרחוק למדתי כמעט בע"פ ספרים אחרים כגון "צאו מזה" שאני לא זוכרת מי כתב ו"להצליח נולדת" של מיוריאל ג'יימס – שהוא ספר מעולה (מבוסס על גישת הגשטלט וניתוח העיסקאות).

שני ספרים כל כך שונים. שניהם נראים כאילו קל לכתוב אותם…

יותר קשה לקרוא את עמוס עוז, פה מדובר בספרות רצינית, יותר קל לקרוא את קאש, ספר פופולארי של מי שעשה את זה… 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: