גיבוש הזהות ה"בלוגית" שלי

גיליתי שבלי משים, אני עוסקת כמעט כל יום, בטרם אתיישב לכתוב, בשאלה של גיבוש הזהות הבלוגית שלי.

זהות קשורה לשאלות של מי אני? מה אני? וכל שאר השאלות שנובעות משאלת המי והמה. ולכן שאלות אלה הן מובילות. על סדר היום הבלוגי שלי יש כמה אפשרויות:

א. לכתוב בענייני הקורות אותי ביום יום ולבחור למשל בין הסיפור של חג הביכורים כפי שחוויתי אותו אתמול בגן שמואל (שמלות צבעוניות, זוגות רבים רוקדים על הדשא, אורחים ערבים והיעדר אורחים פלסטינאים, סלסות של ילדים, טרקטורים, עגלים והברווזים שעוברים בסך, ועוד ועוד) או שמא אכתוב דווקא על השוק הקטן והנחמד שהתקיים שלשום ברחבת הסינמטק (ובו קניתי שמן זית מ"סחר הוגן" ובררתי את המקורות  של כלים חד פעמיים עשויים מקני סוכר (פרטים אפשר להשיג ב-ecoplates@yahoo.com), ושוטטתי לי בין דוכן תפוחים של שופרסל, שלטים שמספרים ששקיות הפלסטיק חיות 400 שנים, בית שימוש אקולוגי ועוד). 

ב. לכתוב עוד על פיטר סנג'י ורבים אחרים, ובכלל בעניינים מקצועיים מהסדנא ומהפרקטיקה, וגם תגובות שלי למה שמופיע בעיתונות (למשל: כתבות בדה מרקר שעוסקות בסודות ההצלחה עפ"י המצליחנים). אולי אפילו לשווק את עצמי מקצועית וגם חברים שכותבים או עושים. אולי בכלל להקדיש הרבה לאיפ"א, איגוד ישראלי לפיתוח ארגוני שאני תורמת לו בהתנדבות מזמני החופשי?

ג. להתייחס לעניינים מהסביבה שבה אני ואנחנו חיים: גאידמק, אולמרט, פמיניזם, עוני, תקשורת ואולי אפילו להרחיק למאבקים בדרפור.

ג. לפרסם סיפורים שלי.

ואולי להמשיך ולעשות את מה שאני עושה היום: להציע כאן זוית ראייה שלי, שבנויה מכל החלקים האלה.

הזהות של הבלוג שלי היא עם כך, היום במרכז. בטוח לגמרי שאני מגבשת זהות של כותבת. כרגע אני בוחרת להשאיר את הדברים כמו שהם, זהות של כתיבת "מוזאיקה". יכול להיות שמחר – זה ישתנה. לא מבטיחה כלום.  זהות הרי היא תמיד דינאמית…