יעוץ ארגוני: בין אקדמיה לשטח לפי פרופ' שאול פוקס

ניסיתי לסדר את שולחן הכתיבה שלי, שהוא באופן קבוע כמעט סובל מאי סדר רב. הקושי הכי גדול שלי הוא המיון וההכנסה למגירות ולקלסרים. בדרך כלל כשאני מסדרת – אני שוכחת מזה.

לשמחתי מצאתי רשימה בכתב ידי, ללא תאריך, אבל קל היה לזהות את מקורה. חשבתי גם שהדברים ברשימה כל כך נבונים שכדאי לשתף את הקוראים של הבלוג הזה. לו הייתי מסודרת יותר, היא הייתה משתבצת לה בקלסר – ולא הייתי חוזרת אליה במהרה. כך זכיתי אני וגם אתם  – בעיון נוסף בדברים חכמים.

ומעשה שהיה כך היה: באחד המפגשים של איפ"א, לפני כחצי שנה, ביום גשום במיוחד, שהרתיע את חלק מהמשתתפים לבוא, הרצה בפנינו הפרופ' שאול פוקס. פינה חמה מאד שמורה לי לאיש היקר הזה, שאני מכירה אותו שנים רבות מאז שרתנו בתפקיד מקצועי בצה"ל: הוא בחיל האויר ואני בחיל הים. עברו ימים רבים והוא טורח על החיבור בין השטח והאקדמיה, ועל כן לא מתנזר מפעילות גם מפעילות באיפ"א. באותה הרצאה, שניחנה כרגיל גם במעוף וגם ברהיטות הוצגו הדברים המאלפים הבאים (כפי שרשמתי את חלקם – הדגשה חוזרת):

1. הפער בין האקדמיה לשטח, בתחום היעוץ הארגוני, הולך ומתרחב.

2. האקדמיה חותרת לאמת בלי קשר לתוצאה בעוד שבייעוץ הארגוני העניין הוא בתוצאות ולא באמת. השדה מזלזל בחיפוש אחרי דיוקי העניות.

3. באקדמיה יש הרבה זמן: ניתן לתקן, צריך להגיע למשהו מדויק ככל שניתן. מחפשים את הפרסום האקדמי. בשטח – אין זמן. צריך להגיש דברים מיידיים ובעלי השפעה על התוצאות. לא מחפשים עיתון שיפרסם את ההצלחות.

4. באקדמיה השיפוט הוא ענייני ותלוי בכללים ידועים. היחס של הארגון למחקר שונה: אם התוצאות לא עולות בקנה אחד עם התוצאות – הארגון מפתח אי אמון. אם הן כן עולות בקנה אחד, אומרים: ידענו את זה קודם.

5. באקדמיה ההשקעה הרבה היא נורמטיבית, בודקים בכל נושא מי וכמה אנשים קראו, ציטטו וכו'. בשטח – השקעה רבה גוררת ביקורת, התחושה היא שהושקע יותר מידי.

ועוד:

1. מחקרים אקדמיים אינם עוסקים בשאלות רלוונטיות לשטח.

2. גם כשיש מחקרים ומאמרים רלוונטיים לשטח, הם משווקים באופן שאיננו ידיותי למשתמש ולכן:

3. אנשי השדה קוראים "משאבי אנוש, סטטוס" ועיתונים דומים, כלומר לעיתונות  יש השפעה גדולה יותר מאשר לג'ורנלים.

4. למחקרים הכבדים – יש רק השפעה שולית על השטח. עובדה: עשרות ג'ורנלים מקצועיים מאד לא השפיעו על עבודת היועצים.

5. בישראל – המצב חמור עוד יותר, כיוון שלנו יש גם בעית שפה. האנגלית איננה שפה שגורה מאד לכולנו.

6. נושאים כגון: אינטליגנציה רגשית ואמון (Coaching) – נולדו בשטח, אין להם ביטוי באקדמיה, וההיפך.

הנזקים: רבים. הידע של השדה הולך לאיבוד, הידע של האקדמיה נשאר במגדלים.

פתרונות: אקדמיה שכותבת באופן ידידותי, מפגשים של יועצים סביב מאמרים, דיונים ועוד.

 

אז מה – מתרחקים?

כן, מתרחקים ומתקרבים. יש היום נטיה רבה של אנשים, אחרי כמה שנות עבודה בשטח להמשיך בלימודים, לדוקטורט למשל, ולהגיע גם לאקדמיה. לא מנסה למרוח – המצב לא טוב.

אחת הסיבות שאני מלמדת באוניברסיטה בד בבד עם העבודה בשטח, היא הצורך להיות קרובה יותר, וכן לעבוד בצוותים. עבודת היועץ בודדת יותר מאשר עבודת המרצה.

למתעניינים ביותר: פרופ' שאול פוקס נמצא כרגע בשנת שבתון. 

 

 

8 תגובות to “יעוץ ארגוני: בין אקדמיה לשטח לפי פרופ' שאול פוקס”

  1. יורם דובובסקי Says:

    אכן היה אז מפגש מרתק עם הרבה טעם של עוד.
    אבל בדיאלוג אקדמיה – שטח יש שחקן נוסף. הלקוח. ללקוח יש אקדמיה – בדרך כלל מינהל עסקים, יש סביבה פנימית ויש סביבה חיצונית. בסופו של דבר החיים העיסקים חזקים, והם דורשים פתרון למצב נתון, ולא מידע על תיאוריות שיכול להיות שתסייענה למצב – ויכול להיות שלא.
    ועל זה נאמר: "היצמדו אל מכתבותיכם ולעולם אל תצאו אל הים. ואז תוכלו כולכם להצטרף אל בכירי הפיקוד בצי הבריטי " – מתוך הספר המעולה הון אינטלקטואלי שכתב תומאס סטיוארט.
    וזה מעורר הרבה מחשבות, כולל על החשיבה האסטרטגית של איפ"א, בגיוס חבריה, על האיזון בין ניסיון אקדמי ורקע מעשי.

  2. benziv Says:

    מסכימה שהיה מפגש מעולה, שמעורר הרבה מחשבות. מזל שמצאתי את הנייר, אחרת היה שוקע בתהום הנשייה. אני בטוחה שאצלך הכל מתוקתק, נכון?

  3. Zvika Roll Says:

    גם אני זוכר את המפגש הזה מאוד לטובה. מצאתי את עצמי חוזר ומהרהר בו (אצלי בדפים לא מבולגנים רק על השולחן אלא גם בראש, ככה הם צצים מעצמם מדי פעם).
    מפריע לי שהפרקטיקה שלנו לא תמיד נתמכת תיאורטית ואמפירית. (פרופ' פוקס לא אמר שאין ביטוי לאינטליגנציה רגשית באקדמיה – הוא היה חריף יותר וטען שלמושג אין שום תמיכה אמפירית!!!)
    ולענייני איפ"א בהקשר הזה…מפגשים בין יועצים ובין אנשי מחקר מהאקדמיה יכולים לעשות משהו לצמצום הפער ולדעתי יכולים להועיל לשני הצדדים ולעניין את שני הצדדים.

  4. benziv Says:

    לא זכרתי, אבל אתה צודק. הוא דיבר על היעדר ביטוי לאינטליגנציה רגשית באקדמיה וכו'.
    בעניין מפגשים בין יועצים אנשי מחקר ואקדמיה – זה ממש טוב לכל הצדדים. עכשיו רק צריך לראות איך עושים את זה.

  5. מירה Says:

    ערב טוב אתי
    אני קוראת את הבלוג שלך בקפיצות אחת למספר ימים אני נכנסת ומדביקה את הפער…
    נהנתי לקרוא את החלק המקצועי , הפסיפס מגוון ומפתיע בכל פעם מחדש.
    החלק המקצועי -מעלה מחשבות והרהורים קדימה…..
    והדילמה בין האקדמיה לשטח יכולה לבוא לידי ביטוי אולי סביב נושאים שיועצים /מרצים יעלו לדיון
    מעין פאנל חשיבה בפורום פיזי או בפורום וירטואלי או אולי גם וגם

  6. benziv Says:

    היי מירה! טוב למצוא אותך על המסך… וכן מקווה שנמשיך לעסוק בנושא הפער בהמשך, באיפ"א

  7. יהודית Says:

    אני מתחבטת בפער הזה המון
    אני רואה את זה המון בעבודה שלי
    ומאד מתחשק לי לכתוב על זה באופן יותר מקצועי (מה שנקרא מאמרים)
    ברור לי שאם נמשיך להאחז במאמרי אקדמיה ולא נהיה ערים לזה שבשטח הכל פועם ורוגש וסוער ועובד ובקצב אחר – אז ימשך המצב כפי שהוא היום.
    שההתייחסות אל אנשי האקדמיה תהיה כאל מי שאיננו רלוונטי

  8. benziv Says:

    אתמול שמעתי דברים נוראים על היועצים. זה מגיע משני הכיוונים: גם מהאקדמיה וגם ממנהלים. לא נעים…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: