יעוץ ארגוני: בין אקדמיה לשטח לפי פרופ' שאול פוקס

ניסיתי לסדר את שולחן הכתיבה שלי, שהוא באופן קבוע כמעט סובל מאי סדר רב. הקושי הכי גדול שלי הוא המיון וההכנסה למגירות ולקלסרים. בדרך כלל כשאני מסדרת – אני שוכחת מזה.

לשמחתי מצאתי רשימה בכתב ידי, ללא תאריך, אבל קל היה לזהות את מקורה. חשבתי גם שהדברים ברשימה כל כך נבונים שכדאי לשתף את הקוראים של הבלוג הזה. לו הייתי מסודרת יותר, היא הייתה משתבצת לה בקלסר – ולא הייתי חוזרת אליה במהרה. כך זכיתי אני וגם אתם  – בעיון נוסף בדברים חכמים.

ומעשה שהיה כך היה: באחד המפגשים של איפ"א, לפני כחצי שנה, ביום גשום במיוחד, שהרתיע את חלק מהמשתתפים לבוא, הרצה בפנינו הפרופ' שאול פוקס. פינה חמה מאד שמורה לי לאיש היקר הזה, שאני מכירה אותו שנים רבות מאז שרתנו בתפקיד מקצועי בצה"ל: הוא בחיל האויר ואני בחיל הים. עברו ימים רבים והוא טורח על החיבור בין השטח והאקדמיה, ועל כן לא מתנזר מפעילות גם מפעילות באיפ"א. באותה הרצאה, שניחנה כרגיל גם במעוף וגם ברהיטות הוצגו הדברים המאלפים הבאים (כפי שרשמתי את חלקם – הדגשה חוזרת):

1. הפער בין האקדמיה לשטח, בתחום היעוץ הארגוני, הולך ומתרחב.

2. האקדמיה חותרת לאמת בלי קשר לתוצאה בעוד שבייעוץ הארגוני העניין הוא בתוצאות ולא באמת. השדה מזלזל בחיפוש אחרי דיוקי העניות.

3. באקדמיה יש הרבה זמן: ניתן לתקן, צריך להגיע למשהו מדויק ככל שניתן. מחפשים את הפרסום האקדמי. בשטח – אין זמן. צריך להגיש דברים מיידיים ובעלי השפעה על התוצאות. לא מחפשים עיתון שיפרסם את ההצלחות.

4. באקדמיה השיפוט הוא ענייני ותלוי בכללים ידועים. היחס של הארגון למחקר שונה: אם התוצאות לא עולות בקנה אחד עם התוצאות – הארגון מפתח אי אמון. אם הן כן עולות בקנה אחד, אומרים: ידענו את זה קודם.

5. באקדמיה ההשקעה הרבה היא נורמטיבית, בודקים בכל נושא מי וכמה אנשים קראו, ציטטו וכו'. בשטח – השקעה רבה גוררת ביקורת, התחושה היא שהושקע יותר מידי.

ועוד:

1. מחקרים אקדמיים אינם עוסקים בשאלות רלוונטיות לשטח.

2. גם כשיש מחקרים ומאמרים רלוונטיים לשטח, הם משווקים באופן שאיננו ידיותי למשתמש ולכן:

3. אנשי השדה קוראים "משאבי אנוש, סטטוס" ועיתונים דומים, כלומר לעיתונות  יש השפעה גדולה יותר מאשר לג'ורנלים.

4. למחקרים הכבדים – יש רק השפעה שולית על השטח. עובדה: עשרות ג'ורנלים מקצועיים מאד לא השפיעו על עבודת היועצים.

5. בישראל – המצב חמור עוד יותר, כיוון שלנו יש גם בעית שפה. האנגלית איננה שפה שגורה מאד לכולנו.

6. נושאים כגון: אינטליגנציה רגשית ואמון (Coaching) – נולדו בשטח, אין להם ביטוי באקדמיה, וההיפך.

הנזקים: רבים. הידע של השדה הולך לאיבוד, הידע של האקדמיה נשאר במגדלים.

פתרונות: אקדמיה שכותבת באופן ידידותי, מפגשים של יועצים סביב מאמרים, דיונים ועוד.

 

אז מה – מתרחקים?

כן, מתרחקים ומתקרבים. יש היום נטיה רבה של אנשים, אחרי כמה שנות עבודה בשטח להמשיך בלימודים, לדוקטורט למשל, ולהגיע גם לאקדמיה. לא מנסה למרוח – המצב לא טוב.

אחת הסיבות שאני מלמדת באוניברסיטה בד בבד עם העבודה בשטח, היא הצורך להיות קרובה יותר, וכן לעבוד בצוותים. עבודת היועץ בודדת יותר מאשר עבודת המרצה.

למתעניינים ביותר: פרופ' שאול פוקס נמצא כרגע בשנת שבתון.