מה שלמדתי משמעון פרס

קודם כל: שיהיה לנו מזל טוב עם הנשיא החדש שמעון פרס. מגיע לנו שישראל תראה יותר טוב בעולם ובארץ ומגיע לנו שאיש שקיבל את פרס נובל יעמוד בראש המדינה. 

וברגע חגיגי זה, והוא חגיגי, אני רוצה לקוות שאחריו – תהיה לנו נשיאה.

שמעון פרס מעורר אצלי הערכה רבה, ואני מביאה אותו פעמים רבות כדוגמא למנהלים. הדרמה של חייו ושל פועלו יכולה לפרנס כמה סרטים טובים!

מאד חשוב בעיני ללמוד ממנו, איך:

א. לא נבהלים מכישלון. הוא יכול להיות המורה האולטימטיבי, איך כישלון ואפילו רבים – לא מרפים ידיים. איך יוצאים מזה אל ההצלחה. מורה גדול!

ב. לא פוחדים מהגיל. אין כמו שמעון פרס עם האנרגיה שלו. וגם אם הוא נרדם לפעמים באמצע ראיון – זה לא יפריע לאיש הגדול הזה, להסכים לכוס קפה ולהמשיך הלאה.

ג. יודעים מהי נחישות ומה רוצים להשיג.  ואין שום ספק שהוא הגיע להישגים רבים למדינה וגם לעצמו.

ד. לוחמים ומתמסרים למטרות שמעל ל"כמה כסף אקבל במשכורת"? או משהו דומה: הקמת התעשיה האווירית, החלום של המזרח התיכון החדש (שגם אם לא התגשם עדיין בוא יבוא) הכור ועוד ועוד ועוד.

ה. יודעים להילחם ויודעים לבנות. אין כמוהו בשני המישורים. ידועים הקרבות המרים גם עם מי שהיו אח"כ לחברים.

ו. הופכים לאזרח העולם הגדול בלי לוותר על הישראליות והאוטנטיות שלו.

ז. משתמשים בכל הפעילויות כחזרה לקראת הדבר הגדול הבא!

 ואני מחכה ללמוד עוד ועוד.

ושיהיה לו בהצלחה כשיעזוב את הכסא כחבר כנסת, ושיביא הצלחה, ושיהיה בריא, ועוד ועוד.