בבוקר אני קוראת בעיתון שקצב בכל זאת יודה, כי מתגבשת עיסקת טיעון. הוא כמובן יודה במינימום. לא אונס, לא עבירות קלות יותר. סתם הטרדת עד, קצת מעשה מגונה ואולי פחות מזה.
כן, זה ביזיון גדול מאד. קודם כל שלו. אח"כ של מה שנקרא "צדק", אבל כמעט אף פעם לא היה ממש צדק.
וביחד עם זה אני רואה כאן ניצחון גדול מאד של א' וחברותיה:
ולכן, אני מקדישה את דברי מכאן ועכשיו לא':
א' יקרה!
יופי שהגשת תלונה.
משתתפת בצערך על הסבל הרבה שנגרם לך.
כולנו הרווחנו.
אולי הבכירים חסינים יותר מאיזה פועל נמל זוטר, שלא לדבר על עולה חדש ו/או ערבי, אבל גם הבכירים נענשים.
תחשבי על העונש שלו עד כה:
א. נזרק בבושת פנים מההיכל שאהב אותו.
ב. המידע נחשף וכל בית בישראל – יודע. גם הבית שלו. העולם כולו יודע.
ג. אף אחד לא יקבל אותו לשום תפקיד.
ד. הוא יהיה רשום בספרי ההיסטוריה, אבל בפרק שלא רצה.
ועדיין יש בידיך הבחירה ללכת לבג"ץ.
בטוח שלמדת המון. מקווה שתצמחי ותגדלי מזה.
מבחינתי – את יכולה להתחיל לכתוב את הספר שלך. יקנו אותו בארץ ובעולם. זה מה שהייתי עושה.
עלי והצליחי.
יוני 29, 2007 ב- 4:41 am |
גם אני חשבתי ככה שלמרות הכל זה לא היה לשווא
למרות שזה התחיל בקול תרועה רמה ונגמר בקול צפצוף דק – בכל זאת יש פה הישג לא מבוטל.
ההישג הגדול ביותר הוא שקצב הודה שהוא לא תמים כמו שהוא מנסה להצטייר…
יוני 29, 2007 ב- 9:42 am |
אתמול היה סרט על חיי הטבע בעולמנו .על העטלפים שבמערות הגיר – 3 מיליון במערה .הם מייצריםהר של צואה בגובה 100 מטר …והגוקים ובעלי חיים אחרים חיים בתוכו …נכון גם בתוך החרא אפשר להיתפתח…אבל כואב לי לאחל לא' להיתפתח מזה ,בתוך זה ובאופן כזה …משהו כאן לא 'התפתח' נכון ומישהו קיבל לדעתי רגליים קרות…מה שהכי מפריע לי שזו עיסקה שנרקמה בין גברים —כי לגברת קצב קשה לעבור עוד שנתיים של משפט.
אתמול הזכירו במפגש עליות ומורדות וצורך לקבל ולהתכונן לכשלון שיגיע בשלב מסוים ושצריך לדעת לקחת עליו אחריות.
ההרגשה שלי היא שבפרקליטות נמצאים כבר הרבה זמן במורדות בלי ראית האופק של לקיחת האחריות.
יוני 29, 2007 ב- 11:43 am |
תשמע, גבי, לו הייתי הגברת קצב – לא הייתי נשארת איתו. המטפורה שלך בעניין הר הצואה – מעניינת…
וכן, בהחלט יש כאן הישג שמשתדלים לא לראות אותו. מדובר גם בהישג מצטבר: אף אחד לא רוצה להיות במקום של יומי, שהיה מפקד חיל הים, איציק מרדכי, חיים רמון ולאחרונה – משה קצב.
רשימה כזו לא מכבדת אותנו כחברה, אבל גם מגלה שאנחנו עסוקים בניקיון וגם זה משהו…
יולי 1, 2007 ב- 7:05 am |
לגברת קצב יש כנראה אינטרסים שאנחנו לא מודעים להם ושבגללם היא נשארת איתו.
לדעתי היא ידעה במשך שנים על הרומנים האלה (או על חלקם)
הסיפורים עליו הם עוד מימי היותו ראש עיר בקרית מלאכי.
אחת המתלוננות ספרה פעם שהיא פנתה אליה (עוד בתקופת משרד התיירות) בטלפון וספרה לה שבעלה (משה היקר) מטריד אותה ובקשה ממנה לדבר איתו.
גילה היקרה ענתה לה שהיא לא מתכוונת להתערב ושיסתדרו לבד…
יולי 1, 2007 ב- 7:40 am |
אנשים מדברים איתי לפעמים על אינטרס כמו פרנסה, שהוא המניע שלה להישאר איתו.
לא מקובל עלי. אני בטוחה שהיא הייתה מוצאת את דרכה כאשת הנשיא לשעבר. ומעל לכל יש גם יושרה.
כיוון שלא לקחו לו את הפנסיה, אין שום סיבה שלא תקבל את חלקה.
על החיים שלהם אני לא יודעת. אין לי שום ספק שגם היא ידעה וגם אחרים ידעו.
באמת מעצבן שמי שהריץ אותו ידע שאינו נקי כפיים.
אולי נמציא עליהם סיפור. מה את אומרת?
יולי 1, 2007 ב- 11:28 am |
אולי היא לא מספיק אמיצה לקום וללכת?
נדמה לי שזו מהות העניין.
ואולי הוא הבטיח לה כל מיני דברים רק כדי שלא תעזוב אותו…?
ברור שאם היא היתה קמה ועוזבת זה היה שובר את כל קו ההגנה שהוא הציג כל הזמן של איש ירא שמים ונאמן למשפחתו….
בתור רעיון לסיפור זה מרתק. אני בעד