10 סיבות לאופטימיות

חום כבד בחוץ. בפנים קריר ונעים. דובדבנים על השולחן. עוגה נהדרת מ"לחם ארז".

אבל, הויכוח בפנים, סביב השולחן, מפחיד: "הכל בדרך להתדרדרות כאן" אומר אחד, והשנייה מחרה מחזיקה אחריו: "בריחת מוחות" היא פוסקת.

"הכל בעיני המתבונן", אני אומרת ומספרת שאני אופטימית. גם כשאני חוזרת הביתה ומתפנה להסתכל בעיתון אני נעשית אופטימית עוד יותר.

להלן הסיבות שלי, רשומות לפי סדר אסוציאטיבי בלבד:

1. גיל הזהב: פרטיבה פתיל, עו"ד בת 72, היא עכשיו נשיאת הודו.  חשוב לזכור, שאצלנו – שמעון פרס הוא הנשיא. אם זה המצב יש לי עוד כמה שנים טובות של קריירה ומי ידע לאן אגיע…

2. כדורסל וכדורגל: הצלחתי ללמוד בשבוע האחרון מהו "follow", הנכד שלי גיא, חסר סטריאוטיפים לחלוטין. מידי פעם אני רוכשת ממנו ידע חדש: בעיטה כזו או זריקת כדור כזה וכך אני סוף כל סוף מבינה שלא הג'נדר או הגיל חשובים אלא הכרת כללי המשחק.

3. איש אחד: את הטירות של צרפת הציל איש אחד, פרוספר מרימה (ידוע בתור מי שכתב את הנובלה עליה ביסס ביזה את "כרמן"). הזמן: המאה ה-19. קבלנים חמדנים ואצילים שירדו מנכסיהם היו בדרך להרוס את שכיות החמדה. הוא עמד בפרץ. איש אחד יכול כנראה לעשות הרבה דברים, וגם אם ההיסטוריה כמעט שוכחת אותו – מעשיו עומדים לו כמונומנט בזכות עצמו ("הארץ").

4. היסטוריה:

א. אימת השביתה וסגירת נמל התעופה – הפכו להיסטוריה. כבר פחדתי שהמנחים של סדנת האימון לפי גישת הגשטלט – לא יוכלו להמריא. התבדיתי. המנחים יגיעו ומטוסיהם ינחתו.

ב. גם הכבישים התפנו מעומסים נוראיים. הגעתי היום בקלות למחוז חפצי.

5. איכות הסביבה: מאז 1974 הוקמו בארץ 50 מכוני טיהור, שמשמישים מי שפכים לטובת החקלאים ומשחררים מים שפירים לשימוש ביתי ותעשייתי.  וזו איננה  ההתקדמות היחידה בתחום איכות הסביבה (לקריאה יסודית " לפחות מהזפת נפטרנו", אורי מרינוב, "הארץ"). הישג זה ואחרים מעמידים את ישראל כאחת מהמובילות בתחום במשך שלושים השנה האחרונות.

6. מגיעים ארצה:

א. יש חזרה של משפחות ישראלים ארצה. ביתי וחתני הם רק מדגם קטן מתוך קבוצה של אנשים שנסעו, הצליחו, הרויחו כסף, למדו את מנהגי העולם הגדול, ולמרות שיכולים היו להצליח הלאה -שם, החליטו לשוב ולחנך את ילדיהם כאן.

ב. יש גם ביקורים של לא ישראלים. טוני בליר חושב שיש לו מה לעשות כאן…

7. בריאות: עוד לא קיבלתי תשובה סופית, אבל כנראה שהבדיקות שלי טובות. חברה שלי שפגשתי היום, מחלימה יפה מניתוח ונראית מצוין!

8. פוליטיקה ארגונית: הורדתי מהלב סיפור קשה שהיה לי עם צוות שהייתי חברה בו. החברים שלי הקשיבו והייתה לנו הזדמנות ללמוד על נפלאותיה של הפוליטיקה הארגונית.

9. איפ"א: כנראה שיוקם גוף שנקרא איפ"א U. הוא ממש בהתהוות. לכן אני עוד לא רוצה לספר על ה"רך הנולד". נחכה.

10. קור וגשם: בסוף הקיץ יהיה סתיו ואחריו יבוא החורף. יהיה קריר יותר.

 

3 תגובות to “10 סיבות לאופטימיות”

  1. יהודית Says:

    כל כך אופטימי
    והנה התוספות שלי:
    נצחון המיעוטים – בפעם הראשונה נבחר מנהל ערבי לבית חולים. אשה מנהלת כבר יש לנו (בפוריה טבריה)
    הרומנטיקה לא מתה – אהוד ברק מתחתן עם אהובת נעוריו. ממש כמו באגדות

    שמחתי לקרוא על הבריאות שלך. בריאות טובה זה המפתח להכל

  2. מירה Says:

    מעודדת ההתבוננות החיובית שלך אתי, זה טוב לנשמה.
    אני שמחה שהבדיקות טובות הילדים והנכדים כאן עם העוגה והדובדבנים שיהיה עוד טוב כזה …

  3. benziv Says:

    יהודית!

    נכון, נכון. גם אני קראתי שנבחר סוף כל סוף גם מנהל ערבי. לא ידעתי שיש מנהלת בבי"ח בפוריה. עוד סימנים טובים.

    אהוד ברק התחתן, נכון, אבל כאן נדמה לי שהפוליטיקה מנצחת. לא? נראה לי שנראה לו שיהיה יותר סיכוי להיות ראש ממשלה – אם יהיה נשוי.
    חדשות טובות מאד יהיו כשהמועמד לא יצטרך להתחתן ואולי יהיה אפילו הומו.

    וכן. אני מקווה שהתוצאות הסופיות יגידו שאני ממשיכה לרוץ במסלול המכשולים והכיף שלנו כאן…

    ומירה!

    יש כל כך הרבה דברים טובים! צריך לקטוף אותם ממש כמו דובדבנים ורק לזכור שיש ימים כאלה גם כשהכל נראה רע.

    מחבקת את שתיכן!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: