מחר – אסע עם שניים מנכדי לקצרין. החופש הגדול מזמן לי אפשרויות להתפתח ולהשלים פערים בהשכלה. אחרי שנהניתי משרק 3, אני יוצאת לכבוש את הרמה, שאולי עוד מעט יחזירו לסורים.
המעורבות שלי כסבתא, מחברת אותי למה שקורה לילדים של היום. אני נהנית ללמוד והם נהנים להיות המורים שלי.
הנכד הגדול שלי כבר הציע לי לאמן אותי בשחיה. היום ראיתי איך הוא מאמן את אחותו בת השנתיים, מדהים. הלואי ויכול היה לשים אותי על כתפיו ולהפיל אותי למים, והלואי ויכולתי, כמוה, לעלות למעלה בחיוך…
אני מחכה ליום מלא שיעורים מחר: בג"ג, בשירים, במשחקים. אשתדל להיות תלמידה טובה. בתמורה, אני מתקנת שיבושי לשון. היום התאמנו להגיד: "סוסים וסוסות מסתובבים סביב סביב בסיבובים". אפשר לנחש: בעיה עם הגיית הסמך. אח"כ דיברתי על טופלה טוטוריטו ושמתי לב שאני חייבת להגיע לסיפור המקסים הזה של שלום עליכם.
הולכת לחפש אותו. לא מצאתי באינטרנט. יש לי עוד פרויקט..
החיים בארגונים 
אוגוסט 28, 2007 ב- 6:12 pm |
הנאות קטנות של כל יום
הן ההנאות שנשמרות אצלנו
כרגע יקר חפון
המגלה מידי פעם
את עומקו
בעתיד
בכל עתיד.
אתי תהני ותהנו ביחד
אוגוסט 28, 2007 ב- 6:53 pm |
כן. אכן.
אוגוסט 29, 2007 ב- 9:19 pm |
מצאת?
יש המון הנאה לטייל עם הילדים ואני מתאתר לעצמי שעם הנכדים זה עוד יותר.
אני אהבתי מאד לצאת עם הילדים לטיולי בית סהפר. עד היום אני מתגעגעת לזה..
אוגוסט 30, 2007 ב- 5:48 am |
יש מקומות נהדרים בארץ. הבעיה מתחילה כשחם מידי, זה מוריד לי את הכיף. והחופש הגדול הוא תמיד בקיץ. אולי טיול לירושלים – היה משנה משהו. ברמה היה לוהט!!