לידתה של קבוצה וירטואלית

ממש בימים אלה נולדת קבוצה וירטואלית.

והסיפור שהיה כך היה:

יזמתי הקמה של קבוצה כותבת, בתוך איפ"א. התקבצו ובאו אנשים נהדרים. שישה במספר, שני גברים וארבע נשים וכמובן גם אני. קבענו כללי משחק ונפגשנו חודשים רבים.

כל אחד כתב, כל אחד הקריא, המשובים והמפגשים החוזרים יצרו אווירה מיוחדת מאד. היו גם התכתבויות סוערות למדי לקראת הפגישות.

היה גרעין קשה שנפגש בכל יום שישי אחת לחודש. ההעדרויות היו מעטות. המפגשים התקיימו בדרך כלל בת"א, להוציא פעם אחת. אחת המשתתפות הייתה מגיעה מהגליל הרחוק. לא ביטלנו מפגשים. כשנעדרתי היה מי שלקח את ההנחיה במקומי, והיה טוב. הקבוצה דמתה בעיני לסדנאות של אומנים בימי הביניים ובסביבתם: אנשים מתקבצים ועושים את עבודתם יחד. היה כיף.

המוצרים הלכו והשתכללו וכל אחד מאיתנו שמר על הסגנון המיוחד שלו.

אבל, כמו שקורה תמיד בסיפורים, יום אחד הסתבר שבשל התחייבות בעבודה – לא אוכל לקיים את הפגישות כרגיל.

בתהליך מדהים ובדינמיקה מיוחדת, התגלגלו הדברים כך – שהחלטנו להפוך לקבוצה וירטואלית, כזו שתיפגש אחת לכמה חודשים ליום בשביל לשמור על הגחלת, אבל רוב העבודה תיעשה באינטרנט.

כולנו התרגשנו. היה קשה לסיים את המפגש. נסעתי הביתה ועל פני היה חיוך, כזה שהתקבע לכמה שעות. זה מה שנקרא נחת צרופה.

בימים הקרובים, לאחר שיתוף כולם וביצוע פעילויות הכרחיות אספר יותר.

בינתיים: מזל טוב לקבוצת הכתיבה שלנו, שמשנה בימים אלה צורה, ונולדת מחדש כקבוצה וירטואלית!

 

10 תגובות to “לידתה של קבוצה וירטואלית”

  1. יהודית Says:

    הנאה צרופה – זה מה שזה היה
    ממש תארת את מה שאני הרגשתי
    זה היה כל כך טבעי
    עכשיו נשאר לראות איך זה יתפתח ואני כבר כל כך סקרנית וכל כך מתלהבת
    ברגעים כאלה הבת שלי אומרת: "תפסיקי להתלהב"
    איך אפשר?

  2. benziv Says:

    חמודה הילדה. תגידי לה שגם אני מתלהבת ואנחנו לא היחידות, וגם, יש כל כך הרבה דברים מלהיבים? לא! ולכן כל התלהבות קטנה היא נפלאה. מצד שני אולי היא צודקת בזה שנצטרך לראות איך אנחנו עושים את זה וממשיכים את מה שהיה עד כה. ויכול להיות, עוד לא בטוח ואני זהירה, שהיום יום יהיה מלהיב פחות. אבל נראה.

  3. יהודית Says:

    אני מניחה שתהיה לזה דינמיקה של התלהבות בהתחלה
    וכולם יתחילו יפה. או די יפה (אם לנקוט בלשון זהירה)
    השאלה היא מי יתמיד.
    פה יצטרכו לחבור ביחד המחוייבות מצד אחד וההנאה מהכתיבה מצד שני

    וזה מאד מעניין לראות איך ולאן זה יתפתח
    הפוטנציאל קיים

  4. mira Says:

    אתמול חזרתי שמתי מוסיקה של וויטני יוסטון
    רקדתי תוך כדי אפיה וניקוי
    הבן שלי אומר אחרי מספר נסיונות שלו להנמיך את הווליום (התחלפו היוצרות)
    "תגידי מה עם קצת דיכאון?" , "לא בא בחשבון "אמרתי.
    קצת עופפתי בעיקר נהנתי ממה שהיה
    ואני מקווה שממה שיהיה .
    אני חגגתי . מקווה שנכתוב הרבה.
    לכן זה כבר ברור…. לי זה חדש. מרגש.
    חיבוק של יצירה חדשה לשנה חדשה ותקוות שמחות.

  5. benziv Says:

    למירה:

    נהדר!!!
    מגיע לך!!!
    תרמת, ולכן נתרמת וזה ימשיך לקרות.

    ליהודית:

    אכן נראה מי יתמיד. מי שיתמיד הוא מי שיהיה. אני מניחה שיהיו עליות ומורדות, כמו גם אבולוציה רגילה.

  6. גבי דרורי Says:

    אתי,
    חברה חברה רגע רגע…
    כולנו הרגשנו ועדיין מרגישים טוב,אבל החלק הטוב היה עצם השמיעה וההגבה האישית,כולל שפת הגוף וכל השאר עדיין לא תכננו את המודל של מענה לצורך הזה
    במודל הווירטואלי .
    במחשבה שניה אולי כדאי ליצור מהצורך הזה את הנושא המוביל לעידן הבלוגרים ,הטוקבקים והקבוצות הוירטואליות-שפה חדשה שתכיל את כל מה שחסר קול,קצב,שפת גוף פיזיונומיה וכד'.
    אל תחשדי בי שיש לי פתרון.

  7. benziv Says:

    אנחנו לא ממהרים, רק מתלהבים. הכל יעשה בצורה שקולה וטובה.
    בקשר לסיפא: לא ממש הבנתי. זה היה גבוה מידי בשבילי, כנראה.

  8. גבי דרורי Says:

    זה סתם חלום ,בשל חוסר היכולת להכניס למילים הכתובות את כול העוצמה של היכולות הטמונות בשאר החושים המשתתפים בתקשורת.

  9. benziv Says:

    חלומות הם בריאות נפשית!

  10. mira Says:

    מזל טוב
    לכניסה ברשימת ה hot blogers בpress
    שיהיה רק נחת צרופה !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: