היא אמרה
"רע מאד
שאת כל האנרגיה
את מוציאה
בבלוג,
חבל, שלא להגיד – אסור!
הנה..
בני ציפר היקר,
כבר לא כותב
רומנים
והוא שקוע בבלוג
עד צוואר.."
ואולי אמרה עוד….
טוב או רע,
שנה עברה
האם אמשיך? אולי אשתוק?
ושלד של בלוג יעמוד
לזכר מה שהיה?
מה שרצה להיות?
מה שרצה להיכתב?
ואולי אעזוב לפרוזה? לביוגרפיה? לשירה?
והבלוג:
– האם הוא הכתיבה עצמה או התחליף לה?
– האם הוא הכנה לכתיבה ה"אמיתית" או שהוא הדבר?
– כמה הוא אני? כמה הוא הקוראים המגיבים והלא מגיבים?
– כמה הוא החיים?
– כמה הוא הארגונים?
ויהי בוקר ויהי ערב
ביעף עברה שנה
ספטמבר 1, 2007 ב- 4:15 am |
בלוג זו צורת הכתיבה המודרנית (דור שלישי.. אמרנו?)
מה יתפתח מזה? זו שאלה טובה
כל השאלות שלך טובות
כל מה שנשאר זה לזרום עם זה ולראות
ספטמבר 1, 2007 ב- 7:09 am |
זורמת…
ספטמבר 1, 2007 ב- 7:49 am |
רגע, ושכחתי לברך ליומולדת של הבלוג.
אני מברכת אותך בברכה של כותבים:
שתמשיכי לכתוב עוד הרבה שנים
ספטמבר 1, 2007 ב- 9:38 am |
תודה מתוקה. לא ציפיתי לברכות, אבל אני שמחה לקבל אותן!
ו"שנזכה לשנה הבאה, עד מאה ועשרים שנה".