החצב פורח, הקיץ בורח

בבוקר, בשעה 07:00, התחלתי את יום העבודה שלי.

אחר כך נסעתי לשבי ציון, ושם בבית קסום, סוכנותי למדי ופשוט – התקיימה הסדנא שאנחנו, חבריה, מנהלים בעצמינו.  הים היה כחול, גלים לבנים התקרבו והלכו, שני אנשים גלשו להנאתם, והאשלים נחו להם בין המים למרפסת שלנו. 'המקום האידיאלי לסדנאות',  אמרתי למארחת וגם 'מתי את נוסעת לחו"ל? אני באה לגור כאן'. מקסים, מקסים, מקסים. אכלנו סלט, שקשוקה ולחם דגנים, הקראנו את הסיפורים שלנו, והיו מעט מאד הערות. נהנתי לשמוע. צחקתי בקול רם. התרגשתי כשהיה עצוב. קרקר ליקק לי את הרגליים מיד כשחלצתי את הסנדלים. חמוד הכלב.

החלפנו דיעות על ספרים, סופרים.

דיברנו על הנחש שנכנס לבית אחת מחברותי לקבוצה. הערכתי את האומץ שלה לגרש אותו מהבית. לו אני במקומה, הייתי סוגרת את הדלת ורצה לקרוא ללוכד נחשים.

אחרת סיפרה על העקרב השחור שהרגה.

ושוב יצאתי לדרך. בניגוד לנסיעה צפונה בבוקר, הנסיעה עכשיו הייתה איטית ופקוקה.

המשכתי לעבוד עד לשעה חמש וחצי ושמתי פעמי הביתה.

חצבים ארוכים עמדו זקופים לאורך החוף ביציאה מחיפה, בגושים.  הם הזכירו לי את המורה פרידה רושמת על הלוח, בכיתה: "החצב פורח, הקיץ בורח".

כשחזרתי הביתה, פתחתי לרגע את המייל. טעות. עשייה זו עלתה לי במחיר שיעור של פלדנקרייז שעליו ויתרתי. מכרה נוספת חלתה בסרטן שד. הרמתי לה טלפון מידי. מילים כמו: 'את כבר אחרי? יש פתולוגיה? מה הסוג? כמה בלוטות הוציאו לך?' התרוצצו בינינו הולכות ובאות עם התשובות, הפרושים והדעות השונות של הרופאים. גם אני התחלתי את המסע שלי, כמו מכרה זו שלי, בימים של סתיו, כשהחצבים יוצאים שוב ועומדים זקורים בפריחה לבנה.

 אחת לשמונה או אחת לתשע – מתחילים להרגיש את זה גם בסביבה. כאילו הגורל לוחץ על ההדק וסוחט אותו, כמו ברולטה רוסית. אי אפשר לדעת מתי ומי תפגע. בכל פעם שאני פוגשת חבורה של נשים אני אומרת לעצמי: 'לכמה עוד מוכרת החוויה? ואם אין כאן כרגע אף אחת כזו, אולי תהיה בעתיד'. 

כשסיימנו לדבר, היה כבר מאוחר יחסית והחושך היה מלא. אי אפשר לראות חצבים. רק הטמפרטורה הנעימה אומרת לי עכשיו שסתיו. חברי מהפלדנקרייז כבר הגיעו בוודאי שוב לביתם. אמרתי לחברתי שאני מברכת אותה בשנה טובה ובריאה. כי הרי בלי בריאות אין כלום. נפרדנו. היא תעדכן אותי. ראיתי אותה מחייכת, בעיני רוחי. חייכתי אליה בחזרה.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: