הייתי חיה שם. למה לא? טוב, אני רק יודעת לשבת על היאק, אבל אני בטוחה שהייתי יכולה ללמוד עוד כמה דברים. יש דברים שכנראה לא אוכל ללמוד מהם.
קיבלו את פנינו בשמחה, אנחנו מקור הפרנסה שלהם. לעלות על היאק עלה לי 10 יואן (5 שקל). מזה הם מתפרנסים. תרמתי ברצון, ויצאתי אל עבר התמונה שלא אשכח (אני בדרך כלל פוחדת מבעלי חיים שגדולים מכלב דני ענק).
את עניין המתים שלהם, לא אשכח, "קבורת השמיים" הם קוראים לזה. אולי זה נקי אקולוגית, אבל די מפחיד. על ההרים שממול, אפשר למצוא דגלים שמסמנים את המקום בו נערכת הקבורה הזו. היום – היא אסורה על פי חוק, אבל במקומות האלה – מי כבר בודק?
בלילה הרגשתי רע, חסר לי חמצן. הראש שלי התפוצץ. "רק לא קבורת שמים", חשבתי.
החיים בארגונים 
אוקטובר 23, 2007 ב- 9:37 am |
תמונה שווה אלף מילים – אך משבשת לעיתים את עימוד הבלוג…
(כל סרגל הניהול הכחול שהיה מימין עף למטה)
זו תקלה אופיינית, והנה פתרונה הפשוט:
יש להעלות לבלוג תמונות ברוחב מירבי של עד 12 ס"מ
אם תמונת המקור שברשותך רחבה יותר – יש להקטין בעזרת תוכנה רלוונטית (אפילו PAINT עושה את העבודה), ולהעלות לבלוג את התמונה המוקטנת.
בהצלחה
אוקטובר 23, 2007 ב- 7:10 pm |
תודה עידן.
אני מקווה שאעמוד בציפיות שלך, לא בטוח…