מחברת מסע 8: אישה עובדת

img_0487.jpg

בבית של הטיבטנית בת ה-72, אני מרגישה מאד נח. יפה כאן. פשטות צבעונית וחמימה נזרקת החוצה מהאריגים והרקמות. הייתי משתרעת על אחד המרבצים ונחה מהטיול הזה. אולי מבלה כאן יומיים, טועמת מהגבינות המיוחדות שהם מתייחסים אליהם כיוגורט (מונחות, כאן בתמונה, ליד הראש שלי, מאחור. הטיבטנים הם היחידים בסין שאוכלים מהחלב של היאק ומתוצרתו). אבל אי אפשר, צריך להמשיך הלאה.

אישה עובדת היא 'החברה הטיבטנית שלי לרגע'. מארחת את הבאים במבנה המשפחתי ומקבלת על זה תשלום. נמצאת באלבומים רבים בכל העולם. מספרת בשקט חסר מילים ובחיוך את הסיפור של הטיבטנים.

אחת עשרה שנים מפרידות בינינו וגם עולם שלם. היא לא קיבלה אף פעם הורמונים ולא הייתה אצל קוסמטיקאית. היא לא חבשה את ספסל הלימודים באוניברסיטה. אני בטוחה שהיא לא התגרשה, ולא קיבלה תלוש משכורת. אני מתארת לעצמי שגם חיסון נגד שפעת – לא קיבלה. המכונית שלה לא עומדת ליד הבית.

היא ילדה בבית שבו היא גם משמשת היום סבתא פעילה ומארחת תיירים סקרנים במעון המורחב שלה, פוגשת כל יום את בני משפחתה שגרים איתם כמו בשבט קטן. היא שורדת רק בכח הבריאות הטבעית שלה ולא בכוחן של תרופות שעברו מעבדות רבות ונוסו קודם על בעלי חיים.

כשאני מסתכלת בפניה ורואה את האור והחיוך, אני יודעת שהיא יודעת כל כך הרבה. אני כבר לא אספיק ללמוד את כל מה שהיא יודעת. 

איכשהו נקשרה נפשי אליה. לא יודעת למה. הייתי נשארת עוד קצת, אבל הקבוצה ממשיכה הלאה. אני לא אומרת על זה מילה. ממשיכה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: