בבוקר אספתי חברה שממש עכשיו עברה את הניתוח. הכרתי אותה לפני שנים רבות, בקורס מקצועי. עכשיו היינו בדרכנו המשותפת ליום עיון בשם "לחגוג את החיים", היינו שתיים מתוך תשע (ויש אומרים מתוך 8). ואנחנו באמת מתכוונות לחגוג את החיים, לא רק היום – בכלל.
חשבתי שהגענו מוקדם מידי. ההתכנסות היתה אמורה להתחיל ב09:00, אבל כבר היו שם נשים: לקוחות ואלה שמחלקות את החוברות השונות והחומרים האחרים (שכנראה שגם הן לקוחות). אספנו לתוך תיק נייר את החוברות שחפצנו בהן, והמשכנו אל הקפה/תה/קרואסונים/לחמניות.
ואח"כ הכל התחיל.
שורות, שורות ישבו כ-500 נשים והקשיבו בשקט רב להרצאות השונות, רק בארוחת הצהרים היה קצת זמן לשיחות: איה את? באיזה שלב? אצל מי? אלה תופעות הלוואי? ועוד ועוד.
ד"ר בלה קאופמן, מתל השומר, סיפרה בהרצאתה הפותחת, על המחקר החדש, במילים של חול: "יש בכל תא סרטני עם מעטפת וגרעין גם "מסלולים" שמפעילים אותו אחרת… כשמבינים אותו יודעים לתקוף אותו… יש ארבעה סוגי her:1,2,3,4… "אני שומעת אותה ומגלה את החידוש הזה. תמיד שמעתי רק על her2.."
ד"ר בלה קאופמן הייתה האונקולוגית הראשונה שפגשתי. עכשיו היא עומדת על הבמה ומסבירה בצורה קלה מאד את מה שכל כך קשה עבדו עליו אנשים רבים. וזה מובן. ממש מובן. בהמשך היא מדברת על התרופות השונות שנולדו לואריאציות השונות.
אחריה עולה ד"ר נועה אפרת (בן ברוך), מבי"ח קפלן, ומדברת על הרעיון של תפירת טיפול אישי לכל אישה. "כל אחת היא שונה.. רוצים להגיע לתרופה מתאימה.. למחלה המתאימה.. בזמן המתאים… ואח"כ היא מצטטת את סיר וויליאם אוסלר: "אם לא הייתה שונות כל כך גדולה בין בני האנוש, הרפואה הייתה מדע מדויק ולא אומנות". תקציר של ההרצאה שלה ראיתי הבוקר באתר של האגודה: www.cancer.org.il
ד"ר עופר כספי, ממרכז דוידוף בבילינסון, ממשיך ומדבר על רפואה אלטרנטיבית. יש המוציאים 12,000 שקל לחודש על תוספים ואחרים (מראה רשימה של אחד מהלקוחות), על דברים שכן ושלא עוזרים. מדהים.
כמה כסף אנשים מוכנים להוציא על הגאולה המובטחת, ולא תמיד היא ברמה הנדרשת! גם אני נסחפתי לתקופה מסוימת לתוך הנחל הזה המבטיח כל מיני הבטחות: החל מריפוי מלא ועד להקלה.
כמה דברים שבכל זאת עוזרים לדבריו: אומגה 3 (מעכבת התפתחות של גידולים), כורכום (מגביר את יעילות הטיפול), יוגה לחיוניות, דיקור – יכול לעזור במקרה של חולשה, ושיאצו – לאיכות חיים.
בעבר חשבו שאסור לקבל טיפולי מגע – היום – לא חושבים כך. לכן אפשרי לקבל עיסוי, רפלקסולוגיה וכו'.
מה שעוזר להתמודד עם תסמינים של המחלה, וכן לגייס את חוכמת הריפוי של הגוף – מצוין. גם מה שמסייע לאיכות החיים של המות – חשוב (נושא שרק עכשיו מתחילים להשתמש בהקשר שלו, במילים האלה).
אסורים: כירופרקטיקה וסוגי של אוסטיאופטיה.
לא הוכחו כתורמים: רייקי והילינג.
והיה עוד, והיו עוד.
הקינוח היה כולו של ד"ר חיים שפירא, שאיסטרטגיה ותורת המשחקים הם חלק מהיום יום שלו, אצלנו הוא הופיע כסטנדפיסט מעולה!!! אחת בציטטות הנפלאות שלו: "לאושר אין טיולים מאורגנים" של נבוקוב.
לאגודה למלחמה בסרטן: לא נשאר אלא להודות על הארגון, על התמיכה, על הרמה הגבוהה.
אוקטובר 26, 2007 ב- 1:08 pm |
זה באמת מעניין
המידע כל כך משתנה
וגם דרכי הטיפול.
זה עושה את הדברים אופטימיים
אני תורמת ברצון לאגודה למלחמה בסרטן וכשאני שומעת על כל מה שהם עושים – זה עוד יותר ממריץ אותי
אוקטובר 27, 2007 ב- 5:08 pm |
נכון. יש מקום לאופטימיות. יום אחד זה יהיה שונה לגמרי. הסרטן יהיה נשלט. העולם הזה מרתק. הייתה המון התלהבות בדברים של האונקולוגיות. אני בטוחה שהן מרגישות שהן במקום שבו קורים דברים חדשות לבקרים.