להישרד במדינת ישראל לא קל, במיוחד לא קל לקשישיה. לא רק שהפנסיה שלהם זעומה, לא רק שהבדידות לפעמים גדולה, לא רק שהקושי הפיזי הולך וגדל. לא רק. לא רק. עכשיו באים אנשים צעירים וחזקים בגופם, מעוותים בתפיסת עולמם. הם באים ומכים, ולפעמים גם מצליחים להוציא עוד כמה מעות. הנה, לרבקה לקחו את העגילים, יותר כמעט שלא היה. שללו של פושע כלל גם קמצוץ מרוחו של כל מי שאיכפת לו.
הייתי מאד רוצה שעוד בני נוער, יעשו כדוגמת שני נערים מרחובות שראיתי אתמול על המסך הקטן: הם מושבתים מלימודים, ובינתיים, תמורת סכומי כסף קטנים משפצים בתים של זקנים.
טוב שהייתה גם הידיעה הזו.
החיים בארגונים 
להשאיר תגובה