זהו שם הספר שכתבו נחי אלון וחיים עומר. ובכל פעם אני מציצה בו מחדש. עכשיו שמנהיגי האזור שוהים באנאפוליס ותומכים בהם נשיאים ונשואי פנים נוספים, פניתי אליו שוב.
הנה כמה ציטוטים מהספר:
"הראיה הדמונית היא הלך נפש המתפתח באופן הדרגתי. היא מתחילה בתהיה ובספקות, נמשכת בחשד ומסתיימת בוודאות, המתלווה לכמיהה למכה ניצחת שתפתור את הבעיה אחת ולתמיד. כאשר היא מחלחלת ליחסים היא מביאה להשחרת דמותו של האחר, המגיב בהאשמה נגדית. בין שני הצדדים מתהווה מעגל קסמים מעמיק, שבו מתחפר כל צד בעמדה השוללת את הצד השני (עמ' 13)".
"בהלך הנפש הדמוני מחפש האדם אותות, סימנים ורמזים, ובולש אחר המניעים השליליים הנסתרים. עליו להימנע מללכת שולל אחר מראית העין המרגיעה. אין פרט, ויהיה זעיר ככל שיהיה, שאינו יכול להפוך לסימן אזהרה (עמ' 15)".
ליבי, ליבי עם אנשים שבמשך שנים טיפחו הלך נפש שמקשה עליהם להסתכל על תהליכים מדיניים – בעין קרירה ורחוקה, והכל כל כך אמוציונאלי ומטריף.
נתקלתי בכאלה לא פעם אחת.
אני גם מבינה אותם.
החיים בארגונים 
נובמבר 28, 2007 ב- 3:29 pm |
דומני שהתכוונת למנהיגי האיזור הנמצאים באנאפוליס שבמדינת מרילנד, ולא במיניאפוליס שבמינסוטה – או שזה הלך הנפש הדמוני שלי…
נובמבר 28, 2007 ב- 6:29 pm |
וואלה, השטן יושב בראש שלי ועושה מה שהוא רוצה…
תיקנתי, תודה.
דצמבר 3, 2007 ב- 2:39 pm |
לשמוע את חיים מרצה על הנושא זו חוויה . כי הוא כולו אנטי תזה לדמוניותשקט,עדין,
לא מתלהם.
אני הייתי מוסיף אבל את סעיף העצלות והשטחיות לדמוניות ,כי מתלווה לכך מין כזה של נטייה של עצלות,לא לחשוב מספיק , לא לחשוב על הצד השני ,לא לחשוב על המניעים,ובעיקר לא לחשוב על ההשלכות . וישנם כמובן עוד כל שאר הפיתוחים של תיאוריית הייחוס.