ב-05:45 עוד חושך בחוץ, גם ב-06:00. מכונית אחת זוחלת לה בכביש, גם היא לא ממהרת. הפנסים מאירים את הנוף, גם את זה ההולך ונבנה מחדש ממש מול החלון שלי. הים נראה כמו פס כהה ומתחבר לשמים שהם טיפה בהירים יותר. לולא הייתי מכירה טוב את המקום, לא הייתי יודעת שיש כאן ים.
אני טיפוס של בוקר, אבל היום היה לי קשה לקום. רציתי להתפנק במיטה, אבל תלמידים מחכים לי.
אז קמתי. מתחתי את השרירים, קראתי מיילים, הגבתי, אני כותבת את הפוסט הזה. עוד רגע אקום מהכסא ואתחיל את הטקסים שמלווים אותי בקימה, בכל יום מחדש.
משמח אותי שהיה יום טוב אתמול: פגשתי את קבוצת הכתיבה הנהדרת שלי. קראתי חומר מקצועי מצוין ותרגמתי חלק ממנו. היה יום אחר, ללא לקוחות, והיה טוב למלא מצברים. הנה, אני כבר מוכנה לתת עוד, מרגישה מלאת חיים. והחיים זה הרי לא סתם כך משהו. יודעת להעריך שיש לי אותם כל יום מחדש.
שיהיה בוקר טוב!
החיים בארגונים 
דצמבר 1, 2007 ב- 1:51 pm |
וקוראת וחושבת לעצמי אין כמו השגרה
יש בה הכוח לגרום לנו לקום לעוד יום.
ולגלות את הדברים החדשים שהוא יביא לנו
אני בטוחה שהיה לך יום נהדר
דצמבר 1, 2007 ב- 5:10 pm |
כן, היה יום מדליק. פשוט לא יאומן כמה אני יכולה היום להיות יותר מאושרת מסתם דברים שגרתיים שיוצאים לי טוב ונעשים בחברת אנשים שעושים לי טוב..
דצמבר 3, 2007 ב- 6:49 pm |
רק טוב לך אתי.
שמחה במעשה הכל כך יום יומי זו שמחה.
כן יש שמעריכים זאת ויש שלא.
גם אני למדתי ממהלכי חיי להעריך …..
דצמבר 3, 2007 ב- 7:37 pm |
אז מה? זה הגיל??