שמש גדולה סביב עוקף עזה

בבוקר  של שבת, שינינו תוכניות. במקום לצאת לסיבוב ברגל ואחר כך לצאת לוינגיט, קמנו ללא שעון מעורר, ויצאנו אל הדרום.

הפתיעו אותי:

א. זמן הנסיעה הקצר אל אחד המושבים שליד שדרות ואשקלון – שהיה מטרה ויעד: רק 50 דקות מרמת פולג. חשבתי, לראשונה, ששדרות לא כל כך רחוקה ממני. זה קרה לי במהלך המלחמה כשחשבתי שחיפה ואפילו זכרון לא רחוקות מקריית שמונה. ישראל כל כך קטנה.

ב. שחברתי המארחת (שאותה היכרתי בטיול המאורגן לסין) קראה נכון את תמונת המצב, ודאגה לגבולות של הטיול והשהייה בשטח. היא ידעה שמשהו מתרחש על פי תנועת כלי הרכב הצבאיים, היריות מנשק אוטומטי ששמענו ברקע ועוד. ובכל זאת, אנחנו יצאנו לשטח, לסיור שכלל את אחד ממאגרי המים של השפדן, ועוד. וכמונו גם משפחות עם ילדים שעשו על האש – ב"חץ השחור" ובמקומות אחרים.

ג. העובדה שהקיבוצים במשבר וגם שיש נסיגה מעבודות חקלאות, הולידה ועוד תוליד שינוי גדול במפעל המים. עכשיו שהכל מתחיל להיות מופרט, אין מי שילחץ על בנייה של פרויקטים שיובילו מים לדרום וגם לחקלאות. הייתי רוצה לראות דרום ירוק.

התעצבתי:

1. מריבוי האנדרטאות. אי אפשר היה להסתובב שם ולהתעלם מהמחיר הכבד שאנחנו משלמים על החיים בארץ הזו. אולי אנדרטת החץ השחור, שאומרים עליה שהיא אחת מהיפות בארץ – היא דוגמא לזה. כל החללים האלה, וכל מילות ההספד של חיים גורי, נתן אלתרמן, בן גוריון ופסוקים מהתנ"ך – רק מדגישים את העובדה הזו שכל כך הרבה שנים אנחנו מייצרים מתוך כאב.

2. העצב היה כפול למראה המצפור ע"ש אסף סיבוני, אחד מהחללים של אסון המסוקים: לא רק שאיש צעיר כל כך – נפל, אלא שהמצפור היפה שעליו מוקמת אנדרטה מאד מיוחד – זוכה גם למבקרים שגונבים חלק מהעינבלים. שירת חייו של אסף – נפסקה, אבל אפילו עכשיו, בעינבלים חסרים (12 במקום 20 כמספר שנות חייו), היא לא נעלמה לגמרי וממשיכה לנגן ברוח נעימה חופשית, לא מולחנת. אולי אפילו ענבל אחד יספיק לזה.

3. מעץ הזית של נביה דרעי, אלוף משנה שנפל. עץ הזית שעומד שם נשתל בביתו, כמו במסורת הדרוזית. אחרי מותו, הועבר העץ לאנדרטה היפה שממנה עזה ובית להיה,  כל כך ברורות. וגם כאן, בקודש הקודשים הזה – הייתה חבלה: מבקרים השאירו בעקבותיהם ניירות ואריזות של אוכל. 

ובתוך כל זה יש לפעמים פסק זמן לתושבי המקומות שמסביב לסכסוך הזה. ולא ברור בכלל מתי יחשיך האור מהצד השני ואם זה יועיל למישהו. אולי אפילו יגביר את המלחמה.

הייתה שמש גדולה סביב סביב, רגע לפני שמזג האויר משתנה. כשחזרנו הביתה שמענו ששני טילי קאסם נורו לעבר השטחים בהם הסתובבנו, וגם שהייתה היתקלות על הגדר. שני עמים עוד נלחמים זה בזה, ועוד ילחמו.