יומן קריאה חורפי: דלתות הסחרור של האהבה

עכשיו אני קוראת כמה ספרים ביחד. לא תמיד זה כך. אני לא יכולה להסביר את פשר העניין ואפילו לא רוצה.

להלן התרשמויות חלקיות, כיוון שלא סיימתי את כולם:

א. אהבה נזילה של זיגמונט באומן. יש צורך בריכוז, בלימוד. זה ספר שקוראים כמה וכמה פעמים. לפעמים אני חוזרת לאחור, כי איבדתי את הקשר. נהנית מחוכמתו של האיש ומידיעותיו הרבות: פילוסופיה, ספרות, סוציולוגיה, פסיכולוגיה. סתם מדמינת לי איך הוא יושב לו וכותב, ומפיק את כל המרגליות שצבר. כותרות לדוגמא: "דלתות הסחרור של האהבה", "ארגז הכלים הנייד של החברתיות". לא מקסים? כותרות המשנה מדליקות אף הן. מתאים לאינטלקטואלים שבינינו (לא לטעות, אני לא מדברת על עצמי). אני בעמוד 25 מתוך 165 עמודים.

ב. גנבת הספרים של מרקוס זוסאק. הסופר, יליד 1975, בעל פני תינוק, מורה בתיכון ובן להורים שהיגרו לאוסטרליה. המהמם בספר הוא שהסיפור מסופר מנקודת ראות של המוות. עוד לא פגשתי/ראיתי ספר כזה. יש בו גם אלמנטים פיוטיים. העמוד הראשון מתחיל כך:

"תחילה הצבעים.

אחר כך בני האדם.

כך אני רואה דברים בדרך כלל.

או לפחות, כך אני מנסה לראותם."

רווח ואחר כך הוא ממשיך וכותב:

" הנה עובדה קטנה

אתם תמותו".

בינתיים קראתי רק 53 עמודים (בספר 488 עמודים), ואני המומה מהאיכות ומהרעיון לכתוב כך. זהו סיפורה של ילדה קטנה, שנמסרת למשפחה אומנת בעוד שהוריה נכלאים במחנה ריכוז. במסע שהיא עוברת עם אמה, היא נפרדת מאחיה, שנפטר באופן פתאומי (עבורי, אם כי אולי הוא היה חולה. לא כתוב.). הדיוק שבו מתוארים הרגשות מקסים. מיוחד מאד. מגיע לו כל שבח. לא כתוב בצורה אגרסיבית. מתאר מה קרה לגרמנים במהלך מלחמת העולם השניה. מאד מומלץ!!

ג. פרימו לוי, טרגדיה של אופטימיסט, אוטוביוגרפיה שנכתבה ע"י מרים אניסימוב. ספר גדול, גם פיזית, וגם כבד מאד. את הדפים הראשונים קראתי בשמחה ובמהירות, עכשיו נעצרתי ואני מדלגת. מחפשת את האישי, פחות מתענינת בהיסטוריה, ברקע. נדמה לי שכדי להפוך אותו לבסטסלר, כדאי היה לצמצמו. אני מבינה שזה לא פשוט. יחד עם זה שופך אור על חייו ומותו של אחד הסופרים המוערכים עלי ביותר. אוהבת מאד את הקטעים שמתארים את המשפחה הרחבה שלו, באיטליה המתבוללת, את התלאות שהוא עובר כאיש צעיר שבונה את זהותו: הגברית, המקצועית ועוד. אני בעמוד 113, בספר 475 עמודים. 

וחוץ מזה אני קוראת בלאט (עמוד או שניים פה, עמוד או שניים שם) עוד שני ספרים והרבה ספרי גשטלט. ביום מן הימים אסיים את אלה.

למועדון הספרותי שלנו, אני צריכה לקנות ולהתחיל לקרוא את "הדלת" של סאבו מגדה. בעוד חודש – נפגשים ומדסקסים.

אין כמו ספר טוב בחורף!