תסריטי חיים

פגשתי את שאול (שם בדוי), באחד הארגונים כבר לפני שנים. דמותו הגבוהה והרזה עוד עומדת לנגד עיני, זקנקנו מסודר ומטופח היטב, ותמיד מלווה אותו עננה קטנה של אפטרשייב.

הוא התבונן בי ותיאר מסכת של רדיפות. כולם רדפו אותו. הוא תיאר את עצמו כקורבן קלאסי. איכשהו תמיד מוצאים אותו.

שאלתי אותו אם זה חדש לו, והוא אמר לי שכן, די חדש. אומנם בילדותו היה קורבן של חבורה קטנה בשכונה, אבל העניין נסגר לחלוטין אחרי שאימו הלכה להתלונן בביתו של הפוגע העיקרי. הייתה סולחה, ולשבת בבוקר הוזמנו כל הילדים לשבת ולאכול פופקורן ועוגיות. אחרי כוס של קקאו יצאו לשחק בחצר, והתקופה הרעה הסתיימה.

נשאלו כמה שאלות:

1. מה הוא מרגיש כשהוא מספר את הסיפור? האם נשארה איזושהי התרגשות? 

2. האם אפשר ללמוד משהו מהפתרון של אותם הימים – להיום?

3. מה התחליף האפשרי למסיבה ההיא?

4. לכמה זמן יחזיק פתרון שעשוי להיות מושג?

5. האם יש רק פתרון אחד?

6. מה חלקו במציאת ויישום הפתרון?

בנוסף לשאלות שעלו אצלי, עלו גם אצלו שאלות. השאלות שלו התייחסו בעיקר לאחריות:

1. של מי האחריות להתחלת שרשרת האירועים?

2. של מי האחריות לפתור את הבעיה?

3. האם יש לו כוחות להתמודד, ואם כן איזה?, לכמה זמן?

אחרי שיחה של כשעה, הוא מצא שהוא יכול להיות גם קורבן, אבל אולי כדאי לו להתחיל לחשוב על עצמו גם כעל מושיע (של עצמו).

סיפרתי לו על תסריטי החיים האפשריים. הוא התעניין מאד בתסריט: "קורבן-תוקפן-מושיע" . עיניו ברקו כשהבין שאדם אחד יכול לשחק את כל התפקידים בזה אחר זה, וכך גם הפרטנר שלו למריבה.

כשסיימנו, שאלתי אותו עם מה הוא יוצא מהפגישה והוא ענה:

"עם ההבנה שאני יכול להושיע את עצמי, וגם שאני לא כל כך רק קורבן. אני גם תוקפן". עיניו היו ירוקות מתמיד. הוא ליטף את זקנקנו.

כמה חודשים אחרי אותה פגישה, שמעתי שעזב את הארגון, נסע לפריז והתחיל להשקיע בציור, תחביב שאותו נטש כשהקים משפחה.

אני לא יכולה שלא לחשוב עליו מידי פעם, צועד על גדות הסיין, ידיו מאחורי גבו, ראשו מכופף קמעה והוא רוכן קדימה. שאלתי את עצמי אם יהיה בסופו של דבר צייר גדול. להערכתי הוא כבר הרויח הרבה מאד, גם אם ישאר – רק צייר קטן אחד נוסף שנסע לממש חלום. 

תגובה אחת to “תסריטי חיים”

  1. יהודית Says:

    אני נדהמת מ..איך פגישה אחת משנה לך את כל החיים
    מרגשים אותי האנשים שמחליטים לקום ולעשות משעה
    ולא להשאר באותו מקום ולקטר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: