הבאתי הביתה עוד תעודה

כשהייתי מגיעה הביתה, ומביאה תעודה, היתה לאבא שלי רק שאלה חוזרת אחת. במשך השנים למדתי שהוא מסתכל ושואל: "למה רק 8"?

מאז עברו הרבה מים. אבא עזב לדרכו והלך לעולמו ואין מי שישאל אותי את ה"למה רק..?" שלו.

משהו מזה, הולך איתי גם היום, אם כי הוא הולך ונחלש: טקס הבאת התעודות.

וכך קרה שלפני כמה ימים הבאתי הביתה עוד תעודה, הנחתי על השולחן וכשחזר האיש שלי אמרתי: הבאתי עוד תעודה. הוא התבונן, אמר "יופי" וחזר להניח על השולחן. זהו. גם בשבילי וגם בשביל אחרים זה סתם יופי כזה. לא שום דבר מיוחד. גם לבנות שלי אמרתי בטלפון, וגם הן אמרו משהו מעין זה ואולי הוסיפו: "אז איך זה היה?"

כבר לא סופרת את התעודות ואת הקורסים ואת ההשתלמויות ואפילו ההרגל הולך ומאבד מחינו, אבל, כשקיבלתי את התעודה, ברגע שהניחו אותה בידי – ידעתי שאני מביאה הביתה עוד תעודה, ושאניח אותה בקלסר כתום בארון החום, שכתובה עליו מילה אחת: תעודות. והיה בזה איזה זיק קטנטן עם טעם של פעם.

אחר כך חשבתי לעצמי: כל עוד אני מביאה תעודות – אני כנראה עוד צעירה.

9 תגובות to “הבאתי הביתה עוד תעודה”

  1. יהודית Says:

    תעודה זה סימן עבורך שתסמני לעצמך עוד שלב בחיים.
    כשאני לומדת אני משתנה.
    וככל שאני לומדת יותר כך אני רוצה ללמוד עוד
    ואולי זה באמת סימן לזה שאנחנו עוד צעירים
    אהבתי את המחשבה הזו

  2. מירה Says:

    הי
    תעודה זה ממקום של :
    פתחתי עוד חלון לעוד עולם
    ושכעת יש לי משהו שלקחתי ממנו
    וכעת אוכל להמשיך לשוחח עימו.
    עולם חדש מייצר אצלי התרגשות

    מאחלת לך ולכולנו הרבה עולמות ותעודות המעשירות את עולמנו
    כן
    כך נשארים לדעתי סקרנים וצעירים
    בסקרנותם

  3. benziv Says:

    תעודה זה גם מענה לציפיות החברה, אבל אני לא יכולה להיגמל מזה.

  4. ליאור ברקן Says:

    אותי דווקא מסקרן מה למדת?

  5. benziv Says:

    הפעם למדתי גישור במסגרת קורס שניתן לסגל של המסלול האקדמי של המכללה למנהל בראשון, ע"י גישור נוה צדק, יחד עם המכון האקדמי ליישוב סכסוכים.
    הקורס הקרוב הבא עוסק בקול.

    כמה מבין הקורסים אחרים שלמדתי בסדר הולך ויורד, וגם לפי תחומי עניין:

    ספרות ואומנות:
    לימודי תואר שני בחוג לספרות באוניברסיטת חיפה וגם קורסים בבית אריאלה עם נורית זרחי, נתן יונתן. באופן פרטי – גם אצל ישראל בר כוכב. לקינוח – קורס פיסול אצל יעל ארצי משדות ים. גם קורס לאידיש בבית שלום עליכם.

    קורסים בגשטלט:
    עבודה עם משפחות וקבוצות אינטימיות אחרות (קייפ קוד), אימון מנהלים (בהולנד), מפגשים בין תרבותיים (ברלין), עבודה עם גוף (קליבלנד), יעוץ ארגוני בין לאומי (בכל מיני מקומות בעולם – המרכז הוא קליבלנד), הקורס באוניברסיטת ת"א.

    הנחיית קבוצות: אוניברסיטת ת"א – שנתיים של לימודי תעודה.

    קורסים מגוונים אחרים: בוררות, עתודה של משרד החוץ לחינוך ופיתוח, פו"ם ים, וקורס דירקטוריות.

    תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיהבחיפה.
    תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה בחיפה.

    וזה כמובן – רק מדגם. אני מאמינה שבשביל להיות יועצת ארגונית – חייבים ללמוד ועוד הרבה יותר מזה.

  6. ליאור ברקן Says:

    תודה על הפירוט, נראה שעברת מסלול מעניין מאוד בחייך. עם זאת, זה לא מה ששאלתי 🙂

    אני אחדד, מה למדת בהכשרה האחרונה שעוד לא ידעת קודם?

  7. benziv Says:

    למדתי:
    1. לא ידעתי מה קורה בבית משפט בין שני אנשים (שבדרך כלל כן רוצים להגיע לסיום סכסוך). מכיר את הסיפור של המיץ והקליפה? זה בערך זה ואת זה כן ידעתי.
    2. למדתי שעם הכלי של הכרת וידיעת התהליך היעוצי אפשר לעשות הרבה (את הכלי אני כמובן מכירה), ואפשר גם לכווץ אותו, לשטח אותו, וגם – להפוך אותו לכלי שיכול לשמש אנשים מנוסים ומבינים פחות.
    3. למדתי שלמרות שאני מבינה ויודעת את הכלי – הייתי יכולה להתפתח בבית המשפט וגם לפניו – ע"י תרגול וחידוד.

    נדמה לי שזה בערך מה שלמדתי. אבל בגילי המתקדם, כל למידה קטנה היא חשובה.

    בעניין זה אני רוצה לספר לך סיפור:
    יום אחד באה אלי חברתי, יונה, ואמרה לי שמגיע ארצה מישהו שהוא משהו – בעולם המקצועי שלנו.
    נרשמתי יחד איתה ולמדנו.
    בסוף המפגש היא אמרה לי:
    – מה את אומרת?
    עניתי לה: היה בסדר, נכון?
    והיא אמרה: אבל לא היה מדליק! אני ציפיתי ליותר!
    אמרתי לה: תשמעי, ככל שנהיה מקצועיות יותר – נקבל פחות, אבל גם בשביל הקצת הזה – לי היה שווה.

    ואתה – למה שאלת?

  8. ליאור ברקן Says:

    אני אדם שלומד בלי הפסקה. תמיד מעניין אותי איזה כלים ניתן לרכוש ומאיפה ניתן לרכוש אותם. התארים פחות עושים לי את זה למרות שיש לי כמה משלי.

    רק כשאני יודע מה מישהו שאני סומך עליו קיבל מקורס, אני יכול לדעת אם כדאי לי באמת ללכת ללמוד זאת וגישור נראה לי כמו גישה מסויימת ואוסף כלים שאני יכול להוסיף ל"ארגז" שלי ולהרוויח מכך

  9. benziv Says:

    קודם כל – יופי שאתה מכיר את עצמך ויודע מה נכון לך.
    בעניין הכלים שאתה רוכש כך או אחרת – צריך תמיד קריטריונים ו/או ידע ו/או אומץ ו/או טפשות…
    ללמוד גישור עכשיו, זה קצת מאוחר, הרבה אחרי שרכבת הגישור יצאה לדרך, ולכן אני מניחה שיהיו כאלה שיכניסו את זה לכותרת של טפשות.
    אבל כמו שאתה מבין, אני חשבתי שיש לי הזדמנות. זה היה במסגרת של מכללה ומכון מסודר. זה היה במסגרת הטבה שניתנת לי כמי שמלמדת שם, ובוודאי שזה מועיל להבין עוד כמה דברים בצורה קצת יותר טובה.
    וכן, לי חשובה גם השכלה פורמלית של המעבירים. יש הרבה מידי שרלטנים ובשבילי זה אחד הקירטריונים שעל פיהם אני שופטת אם כן/לא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: