מגלגלים שיווק לעומת יוזמים שיווק

לימודי פסיכולוגיה, 1970-1973. תואר ראשון. בין השיטים לומדת שם את הצעדים הראשונים שלי כעצמאית. עדיין לא בתואר שני אבל הסוציאליזציה – עובדת. בחוג השני שלי, סוציולוגיה, אף אחד לא מדבר וחושב על זה. אין קליניקות סוציולוגיות. בינתיים אין. עכשיו שיש כבר פילוסופיות, אולי זה גם הזמן לסוציולוגיות…

מה אני לומדת שם ואז בנושא שיווק (מדובר בגלוי עם מרצים, מדובר בהפסקות בין הסטודנטים)?

א. לא משווקים. לא מוכרים. זה ממש לא מתאים לככלי האתיקה.

ב. אם אני ארצה להיות  עצמאית, תהיה לי קליניקה, יהיה שלט קטן על הדלת. הלקוחות ידפקו בדלת, יענו על ידי.

ג. בהחלט חשוב להתמחות. אפשר להתמחות בילדים, במשפחה, בארגונים. גם ההתמחות תביא לי לקוחות. אהפוך למומחית בתחום.

ד. הלקוחות יזרמו באמצעות מורים, עמיתים, לקוחות מרוצים.

ה. כן, גם ההשתתפות בכנסים, פרסומים, ספרים, מאמרים, שיתופי פעולה – יביאו לי לקוחות.

ו. כדאי מאד לעבוד במשרות חלקיות במוסדות שמתאימים להתמחות שלי (בתי ספר, משרד הבטחון, בתי חולים ועוד). גם מכאן מגיעים הלקוחות, וגם מכרים של הלקוחות.

כמה מים עברו מאז…

היזמות היא לגמרי אתית, אבל יש כללי משחק.

באופן אישי, ההימנעות שלי משיווק ישיר ויזום – מתאימה לי אישית, אבל שורשיה נעוצים גם בהתחלת הסוציאליזציה המקצועית שלי – בחוג לפסיכולוגיה. לו הייתי לומדת מנהל עסקים, למשל – הייתי חושבת אחרת לגמרי. וזהו המקום – לסוציולוגיה של התודעה…