בשולים של העשייה: לעשות לילדים טוב, לעשות לילדים רע

בחולצה לבנה, בחיוך, בידיים שלובות כמי שעבודתו הולכת ונעשית ויש לו זמן להתבונן בה, מסתכל אלי עמי כרמלי מדפי העיתון.

ואכן, מגיע לו לרוות נחת.

פר"ח  – ארגון מדליק, שאוסף אליו כל שנה סטודנטים שעוזרים לילדים ונותנים להם בסיס רגשי ואחר, כדי שאולי בבוא העת – יהיו גם הם סטודנטים, ובכל מקרה לעשות את יומם טוב ועשיר יותר ברוח.

מגיע לו, לעמי, ולכל אלה שעובדים בתוכנית המקסימה הזו, שאת חלקם יצא לי לפגוש במסגרת עבודה – לקבל את פרס ישראל.

יפה נעשה שארגונים נוספים, שעשייתם היא חברתית ציבורית- זוכים בפרס, כמו ארגוני הנשים (שגם בהם העברתי סדנא או שתיים), תנועות הנוער, הסוכנות היהודית, עזר מציון (שאת הכריכים שלהם אכלתי פה ושם…) והתאחדות התעשיינים.

ומהצד השני של השוליים הטובים, נמצאים השוליים הרעים, כאלה שעושים רע לילדים. והגרוע מכל שזה קורה בתוך המשפחה. עוד ועוד אירועים מהגרועים האפשריים מתגלים בתוך משפחות של חרדים כאלה ואחרים. נורא. גרוע מכל. סיוט אחד מתמשך של חסרי אונים: ילדים מוכים. וכנראה גם הזנחה נוראית של הורים מכים. רוצה להאמין שהם פגועי נפש, אם כי זה כמובן לא מצדיק את העובדה. ובמקום הזה – איפה הרשויות? ולמה עובר זמן רב עד שהשכנים מודיעים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: