במה לטפל קודם?

אחת מהבעיות שעומדות לפני כולם בניהול היום יום, היא ההצפה של יעדים לטיפול.

אני מוצאת את זה בעבודה מול מנהלים, וכמובן גם בחיי היום יום.

הפתרון היותר פשוט הוא לתעדף, להחליט מה חשוב ממה ומה דחוף ממה.

אפשר אם כך לרשום ספונטנית שתי רשימות: רשימת החשוב ובה ירשמו שלושת הדברים החשובים ביותר היום, או השבוע, ורשימה אחרת של הדחוף: שלושת הדברים הדחופים של היום או השבוע.

מנהלת שעבדתי איתה לאחרונה במפגשי הדרכה אישיים – אמרה שזה מה שמציל אותה. היא עורכת את הרשימות האלה ביום חמישי, ומתחילה ביישומם ביום שישי. לדבריה – זה הציל לה את השישי שבת שלה, כיוון שעד לרישום של אלה – הייתה חושבת חצי מהזמן על מה תעשה. עכשיו הכל שלו ושקט אצלה לפחות בסוף השבוע.

לדבריה היא העבירה את זה גם לקשר עם בעלה. היא שואלת את עצמה, במיוחד במצבי קונפליקט: מה חשוב? מה דחוף? היא מצאה שזה מוריד מאד את כמות הקונפליקטים ואת עצימותם.

אלא שלא פשוט העניין.

למי זה לא פשוט?

בדיוק לאלה שאין להם משמעת עצמית, שלפעמים הם יעשו את זה ולפעמים – לא, לעיתים הם ישכחו ולעיתים אפילו יחליטו שמה שנכתב כבר לא רלוונטי (מה שיכול להיות נכון, אבל לא דורש שינוי של השיטה).

זה לא פשוט גם לאלה שלא ממש יודעים מה הכיוון שלהם, ואם הם רוצים להצליח בו.

כל הסיפורים והסדנאות לניהול זמן נופלים על הכשלים האלה.

אבל, למי שזה מצליח – התעדוף עוזר ובגדול.

 

ובכן, גם כאן צריך כנראה את האישיות הנכונה…

6 תגובות to “במה לטפל קודם?”

  1. גבי דרורי Says:

    בסדת השחיקה הראשונה שהגעתי אליה לצרכי לימוד,
    [היינו אז יועצים צעירים ולא נחשדנו בשחיקה]
    למדנו כמה מורכבת המודעות העצמית וכמה חשובה
    השאלה והניואנסים שבה,שמסייעת להעלאת המודעות.
    כך שגם כלא שחוקים , למדנו דרך עצמנו את התהליכים.
    ואף על פי שאיני חסיד של "סל כלים" המשונה הוא שאני
    זוכר את התרגיל /תהליך הבא עד היום.

    1. אחרי אבחון תחומי חיים חשובים בעזרת עיגולים.
    [ התחום היותר חשוב סומן בעיגול גדול וגם
    המגע או החפיפה סמלו קונפליקטים או שילוב חיובי וכד']

    2. שמו על השולחן המון פתקים ריקים ועתה היינו לרשום
    בכול תחום את הפעילויות שהוא דורש מאיתנו

    3. אחרי שרשמנו ,התבקשנו לסדר את הפעילויות ,
    בכל תחום,לפי סדר החשיבות לתחום הספציפי
    ולחיים שלנו.

    4. ועכשיו התבקשנו להפוך את הערמה ולהביט על
    הפעילות אותה הגדרנו כפחות קריטית ולשאול:
    "מה יקרה אם נפסיק לעשות אותה,
    או נעביר את האחריות למישהו אחר"

    זהו שלב בסדנא שהכל מתחיל להיפתח והמשתתפים
    מבינים שלא עוסקים בתרגיל ניהול זמן.

    אצלנו, באותה סדנא," עשתה את היום", אם צעירה,
    אמא חדשה, שהפתק האחרון בחשיבותו בתפקידיה
    בבית [ שהיה בקונפליקט ,בתחילתו,עם תפקידיה כאשה]:

    "גיהוץ הגופיות והתחתונים לפני הסידור שלהם בארון"

  2. benziv Says:

    תודה על הפרוט וההדגמה, ובמיוחד תודה על הסיום.
    זה שאתה זוכר את התרגיל אומר משהו.

    האם אתה משתמש בו בצורה כזו או אחרת?
    האם העברת אותו לדורות הבאים?

    אני מוצאת שאחד התחומים הכי קשים לשינוי הוא נושא ניהול הזמן. הקשר שלו לאישיות – בלתי ניתן להפרדה.

  3. גבי דרורי Says:

    אני משתמש בתרגיל ,כיום,במיוחד ביעוץ אישי.
    ואת צודקת בקשר לקשר של האישיות וניהול הזמן,
    אני כבר 20 שנה לא עוסק בסדנאות לניהול זמן.
    ראיתי שאין לי יכולת להעביר את הקבוצה מהבנה והכרה
    ואפילו מקבלה רגשית לשינוי התנהגות.

  4. benziv Says:

    זה הרי תמיד האתגר. אולי העתיד יתכנת את הנועצים שלנו אחרת (שיבוט או משהו דומה…)

  5. יהודית Says:

    אני מוצאת שזה נושא חשוב אצל המנהלים שאני עובדת איתם. אין כמו בי"ס להדגים את הדחוף והחשוב ואת זה שאם אנחנו לא מנהלים את הזמן שלנו בצורה מושכלת – אנחנו נשאבים לתוך כאוס כזה.. שחבל על הזמן.
    ואז תמיד מופיע משפט המחץ: "אם תלמיד בא אליך אז לא תעזבי הכל ותדברי איתו?"

  6. benziv Says:

    יכול להיות שכן, כשתלמיד בא – צריך לפעמים לעזוב הכל, אבל יש כל כך הרבה זמן שבוודאי שום תלמיד לא בא למלא אותו, ואז נשאר רק המנהל, האישיות שלו והזמן שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: