חברים שלי, עודד ונירה, ובני ביתם – רוצים לשנות את העולם שלנו

עודד הוא חבר ותיק מזה 18 שנים. היכרתי אותו בשנת 1990, כשהתחלתי לעבוד באינטל, ועברתי לגור בירושלים.

הוא הזמין אותי לארוחת ערב מיוחדת בביתו, וכך היכרתי לראשונה את אשתו נירה, ואת ארבעת ילדיהם. בימים ההם עודד ניהל את אחת המחלקות היותר מורכבות באינטל. כל מה שאכתוב עליו ועליהם ישמע כקיטש, אבל זו אמת. לכן רק אומר שכמעט מידי שבוע, אני מקבלת את הטלפון הקבוע של עודד, לפעמים בדרכו לכאן או לשם, לפעמים מהבית. כמעט תמיד, נמצאת איתו גם נירהלה שטוענת שקודם הייתי חברה שלו ואחר כך גם חברה שלה, ואני לא מתווכחת עם חברים טובים, ולכן אני מקבלת את זה כמו שזה, ובאמת את עודד היכרתי – קודם.

עודד הוא לוחם נמרץ למען דו קיום ולמען שלום, וכל מעשיו בשנים האחרונות מוקדשות לזה. האיש הוא אנטי סטריאוטיפים – מובהק. בודק ובוחן כל דבר ומחפש את האמת שככל שאני יודעת היא קשה מאד למציאה, קונפורמיות היא ממנו והלאה. מידי פעם אני שומעת שהוא בדרכו ממסיק זיתים שבאחד מהכפרים בגדה, שהופרע על ידי מתנחלים, שהוא בדרכו מהפגנה, שהוא בדרכו ממפגש מצוין עם חברים, שנירה, ממש ברגעים אלה מלווה משפחה עם ילד חולה לטיפול באחד מבתי החולים.

הוא מאמין בשיויון בין בני אדם.

האהבה שלהם זה לזה וגם לעניין עצמו – איננה נזילה (ראה זיגמונט באומן), הם נאמנים לדרכם.

בביקור האחרון שלו, בחו"ל, שהה בקובה וגם שם ראה שיש מעט, אבל מתחלקים והעיקר – מאד נקי שם. גם זה עולם הולך ונעלם.

נירה היקרה שלי, עושה דברים נפלאים שדורשים המון כח נפשי בנוסף לצעידה שלה יחד עם עודד בדרכים הלא זרועות הנ"ל. שנים התנדבה בהוספיס המקומי, וטיפלה באנשים שנוטים למות, כמובן בהתנדבות. ייתכן שהיא ממשיכה בכך גם היום. מידי פעם אני שומעת סיפור על ילד שליבה יוצא אליו, ואיך ההורים שלו – לא ממש עומדים מאחוריו (נירה עובדת בגני ילדים ומטפלת במה שאני הייתי קוראת: ילדים מאתגרים).

מידי פעם הם מאמצים מישהו או קבוצה שלמה. פה רופאים אפריקאיים שבאו ללמוד כאן – סביב שולחן הסדר ופה חבורה אחרת. עכשיו הפכו לסבא וסבתא של ילדה שאימצה אותם ככאלה (אין לה סבים)… ולפניהם עוד מעשים טובים אחרים שעוד לא שמעו עליהם, אבל מחכים לפתחם.

אני מרימה כוס לכבוד החברים שלי עודד ונירה לכבוד כל אחד מבני ביתם, שלוחמים ומקדישים זמן, אנרגיה ומאמץ – לבנות כאן סביבה טובה יותר.

יודעת שיש ומקווה שיהיו אנשים רבים כאן, שילחמו למען סביבת חיים טובה יותר שיש בה יותר צדק, יותר חינוך, יותר רווחה, יותר אהבה לאדם באשר הוא אדם, יותר ניקיון ויותר יצירה (גם זה נשמע קיטש, אבל זה ממש – לא). 

 מצו"ב מאמר של אילנה המרמן, מהארץ, אליו הפנה עודד את תשומת ליבי.

לי אישית, חבל שאנחנו לא דומים לסקנדינבים בדברים שונים. זה אחד מהמקרים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=980907&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

2 תגובות to “חברים שלי, עודד ונירה, ובני ביתם – רוצים לשנות את העולם שלנו”

  1. יהודית Says:

    אלה אנשים מסוג נדיר
    שליבם פתוח באמת.
    אנשים כאלה עושים אותי אופטימית ונותנים לי את התחושה שעוד לא אפסה התקווה שנהיה פעם עולם טוב יותר. אנושי יותר

  2. benziv Says:

    נכון. הם נדירים. ודי חבל שהם כל כך נדירים. תארי לך מה היה קורה אם היו הרבה כמותם.

    אני מוכרחה לציין שהטוב הזה מביא איתו גם כאבים. החיים לא פשוטים כשמנגנוני ההדחקה וההכחשה – זזים הצידה, ומה שלא טוב עומד ממש ממול, חשוף ובולט לעין. רק שיהיו לי בריאים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: