קול צעדינו/רונית מטלון

מדליק, רבותי, מדליק.

פרוזה שבעצם היא שירה, במהותה.

בסגנון מיוחד שמגלה כישרון תפיסתי, חזותי ושמיעתי יוצא מגדר הרגיל, מתארת רונית מטלון את ההורים את האחים, את הצריף ואת התקופה. כל כך חי. אני יכולה לראות את הורדים שהאם עמלה עליהם כמו גם את האותיות העבריות שהיא מנסה לכתוב על הצ'ק, אבל מה לעשות בצרפתית זה כל כך הרבה יותר קל.

ופינת הנוסטלגיה: אימא של רונית מזכירה לי את לאה, שבבית הספר שלי, הייתה אחת מהנשים היותר אוהבות. למרות שלא אהבתי את טעם הקקאו המתוק מידי שהייתה מכינה בחדר מיוחד לזה, עם חומרים שנתרמו למען הילדים ע"י גופים כמו האו"ם או אחרים, אהבתי להיות תורנית קקאו ולעזור לה. איכשהו היום, אני מקווה שלאה קיבלה גם אהבה מהילדים שבישלה להם את הנוזל החם הזה שהיה נשפך וממלא את חדרי הכיתה והמחברות.

אבל, חזרה לרונית מטלון שמתארת את ה'שושלת אנטוניה' שלה, בנויה בעיקר על נשים ששמרו על קשר משפחתי, על אבא שהיה ולא היה ועל אח שהיה שם תמיד בשבילה ובשביל האחרים במשפחה. ברקע – מופיעה האפלייה, זו שתמיד אופפת את המהגרים וחלק מהם היא אופפת וחונקת עוד יותר. דווקר בספר הזה, בניגוד לציפייה שלי, אחרי שקראתי גם את קראו וכתוב שלה – האפלייה הזו היא באמת ברקע. באמצע ניצבת האם ומערכת היחסים שלה עם הילדה.

ממש יכולתי לראות את מרים שאצלה עושים ציפורניים, כמו גם את הכלבים המסכנים שעוברים אצל אימא של רונית רגע לפני שהם עוברים הלאה, את הצבעוניות של הבגדים, התסרוקות והצעיפים, וגם את התיק שנתפר בשיעורי המלאכה ממעיל ששאריותיו הוסתרו.

מה אגיד?

מדליק.

אם לא קראתם – חובה להצטייד בעותק ולקרוא מיד.

 

2 תגובות to “קול צעדינו/רונית מטלון”

  1. יהודית Says:

    תודה על ההמלצה

  2. benziv Says:

    ספרי לי על דעתך?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: