את הביטוי הזה שמעתי לפני שנים.
רוב הסדנאות למנהלים מנסות לעשות גם וגם: גם קצת חינוך, גם קצת בידור.
ותמיד השאלה היא שאלת המינון: חצי חצי? רבע שלושת רבעי?
שאלה נוספת היא האם יש קשר בין החינוך לבידור. אם אין קשר – מפסידים חלק ממה שניתן להפיק.
זהו. מילים מעטות. הרבה מחשבה.
החיים בארגונים 
מאי 30, 2008 ב- 8:32 pm |
שאלה מעניינת
בטח שיש קשר בין חינוך לבידור. מכל דבר מבדר אפשר להפיק תובנות חינוכיות. לעומת זאת, חינוך זה דבר כל כך סיזיפי ורציני, שאם לא עושים את זה בצורה מהנה ומבדרת אפשר להפסיד את הכל.
שאלת המינון היא כמובן תלויית קהל ותלויית יכולת המנחה.
מאי 31, 2008 ב- 3:00 am |
נכון: גם הסיזיפיות וגם המינון.
יש מקרים שהחינוך נדחק הצידה ובסופו של דבר יש רק stand up. זה לא נכון, לדעתי. גם אם כישורי המנחה הם נדירים – בתחום הקומדיה.
לדעתי מה שמכריע את הכף הוא מה שנשאר למשתלם/ת בסוף והאם יש לזה שימוש.
מאי 31, 2008 ב- 10:09 am |
לגמרי.
אבל כדי שיהיה לזה שימוש אנשים צריכים להתחבר לזה,להתקרב לזה
ואין כמו הדרך המהנה והחוויתית כדי לחבר אנשים לתכנים
ושוב חזרנו אל המנחה ואל היכולות שלו להמשיג דברים ולעשות חיבורים בין מה שעסקנו בו כאן למה אני עושה עם זה אחר כך, כשאצא החוצה.
מאי 31, 2008 ב- 2:32 pm |
מי שיודע את הגבולות המינון והתזמון שמצטרפים לאיכות
שילמד אותי.
יוני 3, 2008 ב- 5:25 pm |
אני יודעת שאני לא אוהבת, בשביל עצמי, ביותר מידי בידור. איך זה בשבילך?