הנחיית קבוצות: הצד האפל

תמיד חיו אנשים בקבוצות. מאז כנראה האדם הקדמון. הקבוצה הייתה מקום מבטחים, המקום בו מספרים סיפור, לומדים משהו חדש, מגדלים ביחד ילדים, צדים, ואוספים פרות או דבש. אלה היו קבוצות שקמו באופן טבעי, וצמחה להן מנהיגות טבעית שיכולה הייתה להיטיב וגם להזיק.

וגם היום כך.

אלא שבשונה מפעם, נולד במהלך השנים מקצוע חדש והוא 'הנחיית קבוצות'.

בשנות הארבעים של המאה העשרים בערך, נולד הטיפול הקבוצתי (ההקדמה, עמ' 11 בספרו של ארווין יאלום "טיפול קבוצתי – תאוריה ומעשה). מאז הוא התפתח לסוגיו השונים לפי הזרמים התאורטיים השונים המנחים את העוסקים בהם: קוגניטיביים, פסיכודרמה, חינוכיים ועוד. גם האוכלוסיה המשתתפת קבעה דפוסים שונים ונולדו קבוצות שעובדות עם חולים (דכאוניים, חולי איידס, סכרתיים, כפייתיים וכו') ומאוחר יותר עם בריאים.

המקצועות הנ"ל דרשו מהמנחים להיות פסיכולוגים בעיקרם, או בעלי מקצועות קרובים (חינוך, רפואה) ודרשה מהם התפתחות של ידע וצמיחה שכוללת גם התנסות וגם הבנה תאורטית.

ב-1946, עולה קורט לוין על במת ההיסטוריה של ההנחיה, בקונטיקט. הוא פיתח את ה-"t -group" כשנתבקש, להכשיר מנחים שיוכלו להתמודד עם מתחים בין קבוצות אתניות. כיוון שהאמין במחקר, לוותה העבודה במשקיפים שתעדו וקידדו התנהגויות בקבוצות. בכל ערב נפגשו המנחים והצופים ודנו בהבחנותיהם (פרק 16, עמ' 514 ואילך בספר הנ"ל)).

כך הסתבר, שבצורה כמעט אקראית, גילו קורט לוין והחוקרים  טכניקה רבת עוצמה: למידה מתוך התנסות, וגם את שורשי ה'כאן ועכשיו'.

קבוצות הטי האלה הביאו בעקבותיהם עוד חידושים כגון: משוב, השתתפות מתבוננת, הפשרה ועזרים קוגניטיביים, אם כי קבוצות מהסוג ההוא, כמעט ואינן קיימות עוד.

 

מאז זרמו מים רבים בנחלים ההולכים לים, ורבו הטכניקות והגישות וכן האוכלוסיות בהן נעשית עבודה קבוצתית, למטרות שונות.

 

שנים רבות אני עושה את זה בעבודה בתוך ארגונים בעיקר, אבל לא רק.

 

עם התפתחות הידע קמו מקומות להכשרת מנחים, לא רק במסגרת לימודי תעודה (אלה הטובים הם בני שנתיים), אלא כמסגרת לתואר שני בדרך כלל.

 

לצידם, נולדו לצערי, גם כל מיני 'יצורים' (חלקם לא מגדירים את עצמם כמנחים) שמשתמשים בטכניקות ובמדיום ללא העמקה, וללא הבנה. לזה אני קוראת הצד האפל של הטיפול הקבוצתי.

 

כאן ניתן למצוא שרלטנים מסוגים שונים, שיודעים את כוחה של הקבוצה, שיש להם בדרך כלל כריזמה ויש להם מעט מאד הבנה על הסכנות הכרוכות בהפעלת הטכניקות – ללא בקרה ועומק. אצל רבים מהם – המוטיבציה היא כסף. ואת זה הם מצליחים כנראה לעשות.

 

וכבר התנסיתי גם בעצמי בתופעות הגרועות הללו, וגם ראיתי אנשים שנחבלו מהשתתפות בהן או מעזרה בשיווק ובגיוס אנשים לצורכי תפעול העסק. חלקם אפילו לא מבינים שנחבלו ומוצאים הצדקות למה שעבר עליהם.

 

סכנת הפגיעה קיימת גם אצל מנחים מנוסים ומוכשרים נכונה, כמו גם אצל כל איש מקצוע.

אבל – ממש בולטת אצל אחרים שלא למדו כלום בתחום או שלמדו קורסים קצרים. חלקם אין להם מושג במה שהם עושים.

 

בעולם הפוסט מודרני, שבו חופש העיסוק הוא כמעט דת, ושכל ממזר מלך – צריך שכל מי שהולך לקבוצה יבדוק את שורשיו של המנחה: מה למד? איפה? כמה? מי מוריו? האם התואר שלו התקבל מאוניברסיטה מוכרת? האם הוא מוכר? האם יש עליו המלצות?

ואם משהו לא נראה תקין – לעזוב. לעזוב. לעזוב.

 

הנ"ל נכתב בעקבות שיחה עם נפגעת.

 

 

 

 

10 תגובות to “הנחיית קבוצות: הצד האפל”

  1. יהודית Says:

    קבוצה זה משהו מאד עוצמתי. מי שבא ללא הבנה מוקדמת וללא ניסיון יכול למצוא את עצמו במצבים לא פשוטים.
    מצד שני, זה גם מקום ללמידת עצמך בדרך לא שגרתית.
    גם אני בעד לעזוב. לעזוב. לעזוב .
    צריך לזה המון אומץ מפני שבדרך כלל המנחים מפעילים לחץ על מי שרוצה לעזוב

  2. shukikatz Says:

    מאז ומתמיד היו אנשים , חלקם מוכשרים מאד, שניצלו את כח הקבוצה לצרכיהם האישיים – והתוצאה הייתה לעיתים הרת אסון לכולם….גם היהדות וגם הנצרות זרועות סיפורים על קבוצות שונות, ומשיחי שקר (עד לשבתאות שיצרה כמות אדירה של קרבנות) ואני בטוח שהדבר דומה בכל הדתות. כיום זה עוצמתי יותר כי התקשורת מביאה את זה אל סלון ביתנו. אנו רואים את המתאבדים בכת שהטיפה להתאבדות משותפת באר"הב , ורואים את הילדים המוכים /שרופים בישראל, ומכשפים ומכשפות מאפריקה של היום ועד לאינדיאנים של אמריקה. אני מאמין שאם יעבור חוק שיסדיר מעט את העיסוק בנושא, זה יכול לעזור באופן משמעותי מכוון המנחים. אבל עדיין ישארו אנשים שיעסקו בנושא לפרנסתם ,הלא רעה, ויהיו תמיד קרבנות. זה כבר עניין של צרכנות נבונה.

  3. benziv Says:

    וואלה, נזכרתי בכמה סיפורי זוועה נוספים… שווה סיפור, לא?

  4. גבי דרורי Says:

    הסיפור הכי קשה שלי היה עם עבודה בשני מנחים בפו"מ
    בהרצליה ודווקא עם פורשי צה"ל-
    סדנאות עוצמתיות של שבוע.
    המנחה השני ביום האחרון לקח בעיה אישית שלו והעמיס
    והשליך אותה על קצינה רווקה,כבת 40 .
    למנוע אי אפשר היה,ניסיתי לעדן וזה כבר לא עזר.
    עד היום אני רואה אותה מנענת בראשה בהסכמה
    טוטלית שיש לה בעיה שפשוט לא היתה לה.

  5. benziv Says:

    היה לו כושר שכנוע, וזה מה שכל כך גרוע. סכנה גדולה!
    חוץ מזה, אם הוא הגיע לפו"ם היו לו כמה תעודות, וגם זה לא עזר. תאר לעצמך כל מיני אופציות שיש בידי מי שאין לו שום הכנה והכשרה!

  6. מירה Says:

    קבוצה היא עוצמה.

    הקבוצה מובילה
    ולעיתים מובלת.
    המנחה חייב להיות נכון לקבוצה
    כמו גם מקצועי
    בלעדיו
    הקבוצה כיער ….

  7. benziv Says:

    יער הוא עוצמה.

    היער פתוח וגלוי
    ולעיתים מסתורי וסגור
    השמש חייבת להגיע ולתת לו חיים
    כמו גם חיבה
    בלעדיה
    היער כחורשה…

  8. benziv Says:

    לחצתי לפני הזמן…
    מירה יקרה, ניסיתי להשתעשע ולהמשיך את השיר – בבית שני.

    ועכשיו ברצינות:
    יש סוגי קבוצות שונים, יש גם קבוצות שמונחות באופן עצמוני ע"י חברי הקבוצה, לפי כללים שהם או אחרים ומקצועיים קבעו בשבילם.

    הבעיה המרכזית היא של השתלטות וניצול. אלה קיימים. לצערי.

  9. שלום Says:

    פתרונות טכנולוגיים-חברתיים הם פונקציונליים אז אל תבלבלו עם אחריות.
    כל שימוש בטכניקות האלה במסגרת ארגונית היא מניפולציה. קיצונית יותר או פחות, זה לא נועד לרווחה של העובד אלא להגברת התפוקה של הארגון, ממש לא משנה על מה מצהירים. לכן בעיני מנחה שרלטן לא פחות טוב מארגון שרלטן. ממש כמו השימוש בעקרונות וטכניקות פסיכולוגיים וסוציולוגיים בשיווק ופרסום.
    שנית, תואר מאוניברסיטה, מכובד ככל שיהיה, מעיד על יכולות אקדמיות. לא יותר. בעידן הפוסט מודרני שבו כל תואר אקדמי הוא מפתח מוזהב, שוכחים שהיד שמסובבת את המפתח היא עדיין אנושית. האקדמיה לא דורשת אחריות חברתית, היא דורשת התמדה וכללי ציטוט נכונים.
    זה החסך הזה שיש לרבים מאיתנו בחום, באינטימיות, במגע, במקום מקבל, שגורם לנו להתמסר לשרלטנים שמנצלים את זה. זאת לא חולשה, זה צורך אנושי שלא מתמלא בגלל הקריאה הזאת – לעזוב, לעזוב, לעזוב. לעזוב את המשפחה, את בן/בת הזוג, את העבודה, את התרבות, את הלאום. איפשהו יש מקום יותר טוב.
    הואקום מזמין מצד אחד תחליפים סינטטיים כמו קבוצות תמיכה, ומצד שני תחליפים פתולוגיים כמו קבוצות צמיחה שמצמיחות חשבונות בנק. ברמת המאקרו פשוט יותר קל להשפיע ולשלוט על בודדים מאשר על קבוצות עם קשרים ענפים.
    בכל אופן ככה אני חושב

  10. benziv Says:

    זוית מענינת…

    באופן אישי, אני רוצה ללכת לרופא שאיננו שרלטן, לעו"ד שאיננו שרלטן, לחשמלאי שאיננו שרלטן, וכו'.

    נכון הדבר גם בנושא הנחיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: