אהרון צ'חנובר, חזנות והאוניברסיטה הפתוחה – פתרון חידה לילית

כמעט שאין אף פינה לחניה. בסוף מצאנו, קצת בחול.

ממש בכניסה לאולם אני פוגשת את דוד אולמן. מכירה אותו מזמן: סטודנט בחוג לעבודה סוציאלית שלימדתי אותו מבוא לסוציולוגיה, כנראה וגם – מכר של אבי, משה רובינשטיין, מקריית חיים, כשאבי מצד אחד – בפעיל במועדון הפנסיונרים ודוד מהצד השני עובד בעיריית חיפה כעובד סוציאלי, ואולי היו להם גם קשרים קודמים. בעוד אני לוחצת את ידו של דוד, התמקם לו אבי ז"ל בינינו.

בתוך האולם, אנחנו יושבים בשורה שמונה. מתחתינו אני רואה יהודי גדל גוף בג'ינס, תלבושת לא שגרתית באולם, וכיפה גדולה מאד על ראשו ושורשיה מעוטרים זהב. אני מזהה את צ'חנובר, שקיבל פרס נובל למדעים.

אחר כך הקונצרט מתחיל. זו השנה השנייה שהאוניברסיטה הפתוחה מקיימת קונצרט מדהים שכזה.

על הבמה עומדים יהודים מכל גווני היהדות: מסולסלי פאות, מגולחים למשעי, עם כיפה סרוגה, עם כיפה שחורה, עם זקן, בלעדיו, עם חליפה מערבית ועניבה צוהלת, ועם מעיל שלושת רבעי, צעירים מאד, מבוגרים – כל הקשת.

בקהל, חילוניים רבים וגם דתיים במגוון הצבעים והתלבושות. אני שומעת עברית, אנגלית ומעט אידיש.

לפני יושבת אישה צעירה ומתמוגגת מתגובות אביה. דמעות זולגות על לחייו כשמשמיעים את היצירות הנפלאות האלה שליוו את העם היהודי כל כך הרבה שנים. הכי אהבתי את ה"א מוליקער ייד" שפרושו "יהודי מפעם", שיר באידיש שהושר בסולו על ידי אחד החזנים, שגם בגופו ובתנועותיו הזכיר לי יהודי של פעם. לתדהמתי יכולתי להצטרף בהמהום או בשירה לרבות מהתפילות, השירים והנעימות. התגעגעתי למה ששכחתי.

באמצע קם צ'חנובר, שהוזמן לבמה ואמר שהזהירו אותו שעם קבלת הפרס, יתחיל להיות מומחה לכל דבר. אבל הערב הגיע כיוון שהוא אוהב חזנות והיא ציר חשוב בחייו.

מכאן ואילך אקדיש את הפוסט הזה לנקודות שהעלה בדבריו, ללא סדר עדיפות, קדימות ו/או אחר:

1. הקשר בינו לבין החזנות – ישיר: לולא החינוך היהודי והערכים שקיבל, כולל החזנות – לא היה מגיע לפרס נובל.

2. נכון להיום בחר להיות שגריר של החינוך, שנושא את השבר הגדול של המערכת החינוכית בארץ.

3. רבע מחתני פרס נובל הם יהודים. הישג מרשים ביותר, בהתייחס לעובדה שסך כל היהודים בעולם הוא כגודל שנחאי או ניו יורק.

4. הוא זוכר את סיפורי אביו על בית הכנסת הגדול בורשה, שלא נשאר ממנו שריד. יהודים רבים מילאו את בית הכנסת וגם את הכיכרות והרחובות הסמוכים בחגי ם חשובים, והחזן יוסלה רוזנבליט היה ממלא בקולו את המקום. האחריות שהייתה מונחת על כתפיו של החזן הייתה גדולה מאד, לעזור ולפתוח את הדלתות, שישמעו את אלה שלמטה – למעלה, לפני נתנה תוקף.

5. עד כמה שהוא יודע, הוא חתן פרס נובל היחיד שהחזנות והתפילה הביאו אותו לגילוי המדעי וגם להזדמנות ללחוץ את ידיד מלך שבדיה.

5. החזנות היא כעין שכבה חיצונית בין הקהל לבורא, ותפקידו להביא את דבר הקהל למעלה.

 

היה משעשע, היה עצוב, היה מכיל, היה ארוך, היה קצר מידי. החזיר את רגעי הגדולה של יהדות שרבים מבניה הושמדו בשואה.

 

שלוש שעות שנתנה האוניברסיטה הפתוחה לקהילה – היו בשבילי חויה רוחנית, אסתטית, יהודית ואנושית נהדרת.

10 תגובות to “אהרון צ'חנובר, חזנות והאוניברסיטה הפתוחה – פתרון חידה לילית”

  1. shukikatz Says:

    אתי היקרה. תודה על הפוסט המרגש. גם עבורי החזנות הינה עולם ומלואו. אני אוהב חזנות טובה ומאזין לה. היתה תקופה שבקול ישראל היו נותנים תכנית בשם "פרקי חזנות", שהייתי נהנה להאזין לה – כפי שהייתה בשבתות בבוקר תכנית של שירי מקהלה…שגם היא נגוזה לה. לצערי הרב – המפגש של רוב הישראלים עם חזנות מתמצה בצפיה ב"אל מלא רחמים" מפי החזן הצבאי הראשי – שזה דבר נורא בעליבותו, לצערי, בכל הטקסים ביום הזכרון וביום השואה. להאזין לאחד החזנים הגדולים – בשבילי זה ממש להתמוגג. זה דבר כל כך יהודי, והיידיש מרגשת אותי(למרות שאינני דובר את השפה) ואני אינני אדם דתי. לא פלא שאיננו זקוקים לעוגב גדול בבתי כנסיותינו. יש לנו שליח ציבור – ויש חזן , וזה הרבה.

  2. benziv Says:

    חבל שלא ידעתי שתאהב את זה, הייתי מזמינה אותך.
    והריגוש של הקהל היה משהו, משהו, וגם של החזנים.
    ועוד יסופר.

  3. יהודית Says:

    מה שהכי נגע בי בפוסט הזה, כשקראתי – זה שהוא היה מלא חום ואהבה.
    וחוץ מזה שאת הדברים האלה בכלל לא ידעתי.
    אני מאד רחוקה מהעולם הזה וצערי, לא היה גם מי שיקרב אותי לשם..
    אבא שלי, אחרי שמשפחתו נספתה – הפך להיות כופר גמור ושנא את הדת. רק בערוב ימיו הוא חזר להסתופף בצילה אבלאז כבר הינו בעולמות אחרים

  4. shukikatz Says:

    יהודית – זה בדיוק מה שהחזנות והיידיש מביאות – חום ואהבה. החל משירים פורקי עול כמו "הבן יקיר לי אפרים " מפי משפחת מלבסקי המפורסמת דרך "מאירקה מיין זון" שהוא שיר תפילה מדהים בביצועו של יאן פירס שהיה גם חזן וגם זמר במטרופוליטן אופרה במנהטן ועד לתפילות ליום כיפור – "כל נידרי" ואחרות….חגיגה לאוזן ולנשמה…אז באוניברסיטת קרקוב לומדים עברית ויידיש, וגם באוניברסיטת חיפה לומדים יידיש – והשאר ??? כנראה ימות אלא אם כן יארע איזה נס….

  5. גבי דרורי Says:

    כמי שנולד בבני ברק[איך אני משוויץ פתאום],
    מודיע לכם בהכנעה שאפילו השירה המרגשת ביתר בעולם:
    קולות המלאכים בכנסיה- נולדה במקהלות הילדים
    המלווים את התפילה והמתפללים בבית הכנסת.

    ביום שישי היתה פעם תכנית חזנות ברדיו [אולי עוד ישנה].
    שאי אפשר היה להתכונן לקבלת השבת בלעדיה.
    את סחיטת סמרטוט הרצפה ביום שישי ,
    עשינו בקצב ועוצמה מלווה,בסלסולי חזנות.

    במיוחד צחצוח הנעליים ,ביום שישי בקייץ במרפסת,
    כשעוד שכנים מסביב ,עם חלונות ורמקולים פתוחים,
    משמיעים רדיו או תקליטים,הולך אצלי יחד עם חזנות.

    המעניין הוא שאפילו לא העליתי בדעתי שקיים
    ואפשר ללכת לקונצרט חזנות כמו לאופרה.

  6. benziv Says:

    חברי היקרים לי מאד!
    שמחתי לתגובות שלכם, כרגיל בעצם.
    והן אכן מחכימות מאד – כולן, החל מיהודית, את שמספרת איך נכחדה בעצם כמעט לגמרי בשביל חלק מהאולוסיה שירת הנשמה היהודית, המשך בך שוקי שאני מגלה אצלך בקיאות נפלאה, וגמור בך גבי ששורשיך עולים וצפים כאן מחדש.
    אז הנה, יש לנו עוד מכנה משותף.
    שתהיה האהבה שורה במעונכם!
    שבת שלום.
    ואולי …
    נזמזם קצת 'לכה דודי'.

  7. דפני Says:

    בעודי קוראת שורות אלה עוזר בן זוגי שמשמש מדי פעם (ובפרט בחגים) כשליח ציבור לבתי הצעירה וחברתה ללמוד לבקשתן את "שיר למעלות". בנות ה-11 מתכננות להופיע בשיר זה בבית הספר הדמוקרטי, בו הן לומדות, בפני כל ביה"ס, במסגרת יום מוסיקלי, בו התלמידים שרים ומנגנים.
    אגב חינוך – אולי יש עוד תקווה…

  8. benziv Says:

    דפני חביבתי, גם את וגם בני ביתך – מיוחדים מאד.
    הלוואי וירבו.

    וכן, אם החינוך יהיה שוב במרכז – אולי משהו טוב מאד יקרה לנו.

    לא שכחתי אותך. אני מחכה לשעת כושר להתקשר.

  9. יהודית Says:

    אני קוראת את הדברים שכולכם כתבתם ומרגישה את המרחק שקיים בינינו …

  10. benziv Says:

    ויש גם מקומות שמקרבים… אני בטוחה. ואפילו שיחה בנושא – מקרבת. ומותר שיהיה גם מרחק, שלא נהיה דומים מידי.
    חיבוק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: