כאב ראש

במהלך הלילה היה לי כאב ראש, עכשיו הוא כבר כואב פחות, אבל עדיין יושב לו ברקע של הרקה הימנית. 

שמתי לב שנדד לעיתים ממקום למקום.

למזלי יש לי טכניקה נהדרת שעוזרת לי, במיוחד אם כאב הראש – מקורו בחוליות הצוואר: פאולה. כמה תרגילים ואני נרדמת שוב ובסופו של דבר כאב הראש קטן. איכשהו, למדתי אותם בעל פה. תרגלתי ותרגלתי בעבר. היום אני מוציאה אותם מהמגרה בשעת הצורך, לא מתרגלת בשוטף.

עכשיו אני תמהה אם לצאת לסיבוב הרגלי שהזנחתי לאחרונה או שלא. האם לוותר לעצמי עוד יום על פעילות כל כך פשוטה, אבל נחוצה? אם אצא, האם כאב הראש יתגבר?

אני ערה לזה שבמהלך השנים אני הולכת פחות ופחות, גם אם אני צועדת בבוקר. המכונית מסיעה אותי כל יום. היו ימים שלא הייתה לי מכונית כלל, והיו ימים שהייתה לי חצי מכונית (בצבא, התחלקתי עם קצין מודיעין), ההליכה הייתה חלק בלתי נפרד מהיום. הייתי צועדת מהרכבת למשל, עשרים דקות הלוך – למקום העבודה, ואחר כך עשרים דקות חזרה. וזה כמובן לא כולל את כל ההליכות האחרות.

עכשיו שיש לי מכונית שלמה – אני צועדת פחות.

איך הגעתי מכאב הראש למכונית? התגלגלתי.

חוזרת לכאבי ראש: בעבר סבלתי מהם הרבה יותר, בעיקר ממיגרנות. הטוב במיגרנות שלי שניתן להשתלט עליהן. גלולה אחת ישנה מסוג: מיגרלב, ואני ממשיכה את החיים.

היום יש לי פחות מיגרנות (מנפלאות הגיל), וכאבי הראש נדירים יותר, ועדיין שווה להקדיש פוסט אחד לכאב הראש.

 

אחרי שבחנתי את שדה הכוחות שלי (קורט לוין וגשטלט), ואחרי שנעתי לי בין הקטבים של הכן ושל הלא (יונג, וגם גשטלט) החלטתי לצאת ולצעוד. עדיין נעים בחוץ, לא חם מידי, ובעיר ימים הבניינים צוברים גובה והמנופים הכתומים והצהובים עוזרים להם להתמקם בחלל שהולך וחוסם ממני את הים.

3 תגובות to “כאב ראש”

  1. יהודית Says:

    אני שמחה שבסוף יצאת להליכה (באיזו שעה זה היה?)
    גם בגלל ההליכה וגם בגלל שלא ויתרת לעצמך.
    בעידן המכונית צריך להתחכם: למשל להחנות רחוק. לעלות במדרגות ולא במעלית. יש שיטות
    את חושתב שש קשר בין ההליכה לכאב הראש?

  2. יורם דובובסקי Says:

    אתי
    ספורט צריך להיות חלק מהחיים. כמו שלא תשאלי עצמך אם ללכת לפגישת עבודה – או לא, אל תשאלי עצמך אם לעשות ספורט או לא. אני מזכיר לך שהמונח דיאטה ביוונית משמעו אורח חיים. כאשר ספורט הוא אורח חיים – אין התלבטות. מניסיון.

  3. benziv Says:

    ליהודית וליורם בוקר טוב!
    יצאתי ב07:00. היה נעים מאד. כאב הראש כמעט עבר.

    וכן, שיבצתי את הספורט לחיי מזמן. אבל כשכואב הראש, וכואבת גם ברך – המינון יורד…

    ובכל מקרה – אני לא ספורטאית כמוך, יורם, לצערי.

    גם יש לי בעיה אמיתית של חוסר יציבות מסוים, או היעדר כפייתיות. אני ממש לא טובה בשמירת סדר יום קבוע. החיים שלי בארגונים עוזרים לי לא לקיים סדר כזה, למשל פגישה עם מנכ"ל בשעה 07:00, או ביקור באולם ייצור כשהמשמרת מתחילה…

    מכאן אפשר להבין שהמקצוע שלי ממש מתאים לי.

    אבל – הבוקר צעדתי וגם התקרבתי לוועד האולימפי, שזה כבר אומר שאני ליד ספורטאים (הפוסט הבא).

    ועכשיו – מקלחת, ומקווה שהדרך לתל אביב פנויה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: