החיים הם טרגדיה עפ"י הגדרתם, שהרי הם נגמרים במוות (בלזק)

הבוקר, כרגיל אני מעיינת ב'הארץ', ומוצאת שם את השורה הזו ב'ספריות' של ורד לי. היא משוחחת עם ירמי פינקוס, מאייר וסופר וזו השורה האהובה עליו ביותר.

אני מבינה אותו. השורה הזו גם אהובה עלי.

את בלזק קראתי כשהייתי נערה או אישה צעירה, ומאז לא חזרתי אליו. העובדה שירמי פינקוס מביא את השורה הנפלאה הזו לכאן, הבוקר, דרך ורד לי – אומרת לי שאני צריכה לחזור לבלזק. אבל עדיין אין לי זמן. עסוקה מידי.

 

ומכאן רצות האסוציאציות:

 

1. רק אתמול ישבתי עם הנכד שלי, שלא כל כך הצליח במשחה שלו: 

 – עברתי את המקצה ב-8 שניות יותר!, את יודעת מה זה 8 שניות יותר?!

– לא, אבל אני מבינה שאתה ממש מבואס, נכון?

 הוצאתי אותו ל'ספגטים', כי הוא צריך הרבה פחמימות וכי רציתי לפנק אותו. גם בצהרים אכל פחמימות, אצלי בבית, בין המשחה של הבוקר למשחה של הצהרים. פינקתי אותו ככל שניתן והוא הודה לי מאד. חשבתי שזה יעזור לו לנצח, אבל מה לעשות שניצחון הוא עניין מורכב יותר.

2. הוא הלך לישון מוקדם, ואני צפיתי בטלויזיה וראיתי את השוטרים הגאים שעצרו את הרוצחים ממש עם התרחשות הטרגדיה ורצח אם לנגד עיני ילדיה ובעלה.

3. אחר כך חשבתי על הטרור באיסטנבול, וקראתי את המייל ששלח לי דוסט, בתגובה למייל שלי:

Well, of course this is very sad news and disturbing. But the situation is not any worse, or different from any other time you came to Istanbul. As sad as it is, we live in a town, and also a world that is not safe, and I intentionally am not using the word “anymore”, because I believe it never was. And yet, Istanbul still ranks much higher in terms of personal safety compared to many metropolitan areas in the world, including New York, Paris, LA, London, Tokyo, and yes, Toronto (I believe I saw this recently in newsweek or similar mag). I believe the chance any of us living in or visiting Istanbul to be effected by a terrorist attack is much much less compared to all other bad things that can happen to us in Istanbul or any other city.

Love to all,

Dost

4. והלכתי לישון וקמתי ומצאתי את התוגבה של דורותי: 

There are more firearms in Toronto than ever before. With the recent increase of shootings in the downtown core and the number of innocent bystanders caught in the crossfire, do you feel safe on our city’s streets? And what does this say about Toronto the Good? Join the discussion>>

http://www.torontolife.com/

5. וחשבתי לעצמי ששניהם אכן צודקים. החיים הם טרגדיה בגלל שהם מסתיימים במוות, והם עוד יותר טרגדיה כיוון שהחיים שלנו, האופן שבו השכלנו לנהל אותם כבני אדם, עוזרים לנו עוד יותר להגיע למוות חסר פשר וכיוון,  וגם מוקדם יותר, ממש ללא צורך.

6. ובינתיים, יש לנו את הפריוילגיה להתענג על ה- 8 שניות שלנו, ולהתעלם מכל השאר. וזו כנראה מהות החיים. היכולת להתעלם ובכל זאת לחיות. אולי זו הקומדיה שלנו?