מיומנה של סבתא בעצימות גבוהה 5: הפלנטריום שבמוזיאון הארץ והקופים שבחלל

הולכת עם אחד מנכדי (בן 9) למוזיאון הארץ. די חם, אבל בפנים קריר מאד. הבעיה היא שכשצריך לעבור מביתן לביתן, שוב חם ושוב קריר. מה זה עושה לגוף, אני לא יודעת, אבל בסוף – אני מותשת.

תערוכת הבובות והמשחקים, ממש לא מענינת אותו, תערוכת הבולים הרבה יותר. השיא היה בפלנטריום. אני ישנתי טוב. וכששאל אותי מה הכי מצא חן בעיני אמרתי: ההתחלה, שעוזבים את הפלנטריום ויוצאים לחלל, והסוף – כשחוזרים לפלנטריום. וזו האמת, כי בכל השאר ישנתי. הטלטולים הפריעו קצת, אבל בסה"כ היה קריר ונעים.

לקינוח, ראינו גם סרט שנקרא קופים בחלל.

בהפסקה חייך אלי, וראיתי דמעה מתגלגלת על הלחי שלו. לשאלתי אמר שהוא פוחד. אמרתי לו שאפשר ללכת הביתה, אבל שיזכור שכמעט תמיד יש סוף טוב.  נשארנו לראות את הסוף.

סרט בינוני עם חייזרים וחלל שהתאים לקינוח הפלנטריום, אבל להערכתי – לא שווה צפייה.

 

עוד יום עבר.

היום הולכים לים בנתניה. מקווה שיהיה ים טוב ושהילד יראה הרבה סרטנים.

מחר יום עבודה ארוך והוא יעבור לסבים בקיבוץ.

סוף השבוע – יהיה סוף לסבתאות בעצימות גבוהה.

אפשר להתחיל ולסכם שהיה לי חם. מאד חם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: