נהרג. סתם כך בתאונת המטוס.
הייתי קצינה מקצועית בבה"ד חיל הים, הוא היה המפקד שם, אל"מ. נותרו לי כמה תמונות איתו, אחת מהן: כשאני מקבלת דרגת רס"ן. בתמונה מופיעה גם סא"ל טליה נפתלי ז"ל שהייתה אז ראש ענף מדעי ההתנהגות של חיל הים.
כולם נראים נינוחים ומחוייכים. היה לנו ההווה שלנו, אף אחד לא שיער את העתיד לבוא.
משלושה יוצא אחד.
אני נשארתי, הם הלכו: טליה נפטרה מסרטן ריאות, ודורון עמיר עלה באש השמימה.
אוגוסט 8, 2008 ב- 1:35 pm |
בנזוגי הכיר אותו גם. מימיו כנספח בהולנד
כמה עצוב
כמה חבל
אוגוסט 8, 2008 ב- 1:36 pm |
ועבורך זה הסימן לאריכות ימים
אוגוסט 8, 2008 ב- 2:22 pm |
וחבל שגם הוא לא זכה לאריכות ימים.
אוגוסט 9, 2008 ב- 4:42 am |
גם אני זכיתי להכיר את האיש הנדיר הזה. מזכירתו האישית בלשכה בחיל הים. אני לא מצליחה להתאושש מהבשורה, דורון היה בעיני דמות מופת מעצבת, שנתיים אינטנסיביות (מאוד) במחיצתו היו מתנה לחיים.
אוגוסט 9, 2008 ב- 4:50 am |
הוא השאיר ירושה אצל אנשים שנגע בהם, בזכות היכולת לשנות ולהשפיע.
אני זוכרת אותו בתור איש שמוכן לשנות, שמוכן ורוצה להוביל, אבל גם יודע להיות מושפע ולהיות מובל.
למשל: בזכותו הצטרף למילואים בחיל, איש ידוע ומכובד, פרופ' אילן משולם, ששימש אחר כך שנים רבות כאיש מילואים שלי, והשפיע על מפקדים, העניק להם את הידע שלהם.
באופן עקיף, הביא אותי, ללא ידיעתו, דורון, גם לתפקיד הבא שלי באינטל, כי אילן היה באינטל.
את המתנה שלו, נתן לך בדרכו. דרכו האישית והמיוחדת.
וחבל, חבל מאד שכך סיים את חייו.
אוגוסט 9, 2008 ב- 6:35 am |
ואני חושב שדורון נקרא בדחיפות למקום אחר, לתפקיד אחר, והסתלקותו הפתאומית הביאה אנשים רבים להזכר בו ובדמותו ובפועלו וללמוד משהו על עצמם – ואולי גם עליו. לעצור רגע ולחשוב….אנחנו לא מנהלים את הנעשה כאן, למרות שנוח לנו להאמין כך. יש במאי ואנחנו שחקנים או ניצבים…..איך אמר לי פעם מישהו חכם…לא לשכוח שאנחנו רק נמלה על המגף של מישהו….
אוגוסט 9, 2008 ב- 9:15 am |
נכון שאנחנו לא לגמרי מנהלים, אבל לדורון היתה שליטה מסוימת בחייו והוא החליט שיש לו גם שליטה על המטוס.
כאן התערב בעל המגף או הגורל, או הרוח שנשבה באותה העת והתוצאה הייתה אחרת.
ואני מסכימה איתך שמותו של כל אחד, מזכיר לנו את קיומנו הצר והממוקד בשנים, כאן על פני האדמה, מה שמהווה לאחדים הזדמנות לבדוק את חיי השני וגם את חייהם עצמם.
אני חושבת שדורון השפיע, מהכרותו איתי.
בדקתי עוד כמה תמונות באלבום שלי. אולי אביא לכאן אחת. קצת מטושטשת, אבל מעניינת. נראה.
ספטמבר 18, 2008 ב- 2:17 pm |
אשמח לראות את התמונה
ספטמבר 18, 2008 ב- 2:58 pm |
זהר, את/ה קרוב/ת משפחה?
ספטמבר 21, 2008 ב- 9:24 am |
אני הבן שלו…
ספטמבר 21, 2008 ב- 6:42 pm |
קבל את תנחומי. חבל שמצא את מותו כל כך צעיר.
מעבר למה שעשה בחיין, אני יודעת שאביך היה איש מאד משפחתי.
אני זוכרת אותך, כמובן הרבה יותר צעיר, ילד,] כשבאת לבה"ד. אין סיכוי שתזכור אותי. אני הייתי אחת מאלה ש"עובדות עם אבא".
אשמח מאד להעביר תמונות, מה ששמתי כאן בבלוג, הן אלה היותר טובות.
איך אתה רוצה שאעשה זאת?
ספטמבר 22, 2008 ב- 6:57 am |
תודה.
לא ראיתי את התמונות בבלוג – תוכלי לשלוח לי לינק?
מאי 30, 2009 ב- 6:14 pm |
גם אני ,כמו אחי ,אשמח לעוד תמונות שיש לך…