התרגשות

אני יושבת ליד המחשב. מתרגשת. קיבלתי זה עתה רשימה של חברים ללימודים, מגמה ביולוגית, תיכון קריית חיים. כל זה היה מזמן. ממש מזמן. נפרדנו ב-1964. התגייסנו, למדנו, התחתנו, נסענו, ילדנו, ועוד. החיים זרמו הלאה. רק עם בודדים היה לי קשר רופף פה ושם.

גיליתי שניים שנפטרו כבר. אחד בארץ ואחד בחו"ל.

גיליתי שיש גם שמות ללא כתובות, ללא טלפונים. אין מידע נוסף.

כמה חיים בחו"ל, הרוב בארץ.

גיליתי אחד שלא יכול להיות שלא נפגשנו, כי שנינו מסתובבים באותו מקום, אבל עובדה. לא חושבת שאזהה אותו.

ואולי ניפגש.

6 תגובות to “התרגשות”

  1. גבי דרורי Says:

    ההתרגשות,מהזכרונות או מהרשימה?

  2. benziv Says:

    לא מיינתי. הייתי נרגשת מאד. שילמתי באי שינה ובניסיון לכתוב שיר כל הלילה… כמעט.

  3. יהודית Says:

    אני יכולה להבין את זה
    הלכתי פעם לכנס מחזור בבית הספר היסודי שבו למדתי
    אני זוכרת התרגשות גדולה

  4. benziv Says:

    פתאום אני לא בטוחה שזה יקרה, אבל בינתיים אני בחוויה מאד טובה. מבררת מה עלה בגורלם, מקבלת מיילים מאנשים שלא ממש זוכרים אותי, מגלה את כל אלה שנמחקו לי מהזיכרון, מתמודדת עם השאלה 'מי זאת אתי'? כי הייתי אסתר, ומי זאת 'בן זיו' כי הייתי רובינשטיין, ופתאום כל העיסוק הזה ב'מי זאת' וב'מי זה' – הופך למשהו קצת נרקסיסטי, נוסטלגי, היסטורי, קבוצתי ואוהב.

  5. יהודית Says:

    תהני מזה כל עוד העיסוק הזה מהנה אותך
    וכשיגמר לך – תכניסי את זה למקום אחר
    ואז תהני מהזכרונות

  6. benziv Says:

    בינתיים, החיים ממשיכים, יום רודף יום. כנראה שעצם האיזכור של קיום הקבוצה, היכולת לראות במבט על ובמרחק את מה שהיה ואיך זה התפתח לעכשיו – ריגש ומרגש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: