ערק לארוחת בוקר/עמיה ליבליך – עמודים ראשונים

איך שהעולם השתנה!!!

כשהתחלתי ללמוד בשנת 1969, הבנו שעלינו "להוציא" את עצמינו החוצה, שחשוב להיות אוביקטיביים ושאנחנו "מזהמים" את המחקר. הכל נכנס למסלול כמעט מדעי באמצעות "חי בריבוע" ודומיו.  ידענו מה מטרת המחקר ולהשערות היה כיוון. אוששנו את ההשערות שלנו או דחינו אותן. המחקר היה כמותני. האיכותני היה בחיתוליו. יותר משנתנו לעולם לבוא אלינו, לאפשר לנו להריח אותו, לטעום אותו, הלכנו אליו מצויידים בסרגלים המשונים שמילאנו בהם את התיקים שלנו, והתאמנו אותו אליהם.

ואילו אני אהבתי תמיד יותר את ההליכה אל האי ודאות, כן אהבתי להביא את עצמי, ליצור קשר עם המרואיינים שלי, לקפץ קצת לפה או לשם, והרגשתי שהפרקטיקה, או השטח – מתאימים לי יותר מהמחקר האקדמי.

כל זה, כדי להגיד, שאני נהנית הנאה גדולה מאד מספרה החדש של עמיה ליבליך, שהולכת בבקרים לבית הקפה שאותו היא חוקרת, שנעשה מושא החקירה שלה אחרי שהכירה אותו כבית קפה שפתוח מוקדם בבוקר ותו לא, ושהקשרים שקשרה עם האנשים הם לא שיפוטיים ומקבלים, ושאין בספרה שום דבר על "חי בריבוע" או מבחן אחר. כן, היא נותנת לעולם לבוא אליה, ואין מה שמסמל את זה יותר טוב מהפתיחה והתיאור של ארוחת בוקר, שלראשונה בחייה כוללת גם כוסית ערק.

עמיה ליבליך היא מראשונות העוסקות בגשטלט, וכתיבתה ספוגה בערכים של הפילוסופיה הזו. היא אזרחית ותיקה שיודעת לבנות מחדש את חייה ולהתאים אותם לגיל ולתקופה, שעושה שימוש לא רק בעיניה ובמוחה, אלא גם ברגשותיה (עיקרון של שימוש בעצמי), ובאישיותה.

איכשהו, נראה לי שהכתיבה הזו היא מה שחיפשתי הרבה זמן: אנושית, אישית, מתבוננת, מכבדת. היא נעה לה בין הספרות המקצועית לספרות כמעט יפה – בהרמוניה.

אדווח אולי בהמשך עוד.

6 תגובות to “ערק לארוחת בוקר/עמיה ליבליך – עמודים ראשונים”

  1. יהודית Says:

    גם אני קוראת את הספר הזה ונהנית ממנו מאד
    אני אוהבת את ההתבוננות שלה
    ואת המבט מגובה העיניים שלהם
    מקסים בעיני

  2. benziv Says:

    נכון. המבט שלה – מקסים. יש לה תאור של החוף ליד הבית, מלא בפרטים, אבל שומר על מתח. ממש ללמוד ממנה איך לעשות את זה חי.
    גם הזוית של הגיל מענינת. היא, יכולה היום, ממרום הישגיה, מעמדה וגילה – לשבת עם ערק לארוחת בוקר, מה שלא הייתה עושה כנראה לפני 20 שנה, ולהיות הכוכבית של הקבוצה…

  3. ערק לארוחת בוקר Says:

    […] הדוחק את קשיי החיים לשוליים. מעניינת ההתייחסות לספר בבלוג של אתי בן-זיו לגבי ההבדל בין מחקר כמותני […]

  4. אלון נחמן Says:

    אהבתי את ה”בועה ” שנוצרת ומתוארת בספרה של עמיה ליבליך “ערק לארוחת בוקר” . אהבתי כי לעיתים הרגשתי שזה עלי.

  5. אלון נחמן Says:

    אהבתי את ה”בועה ” שנוצרת ומתוארת בספרה של עמיה ליבליך “ערק לארוחת בוקר” . אהבתי כי לעיתים הרגשתי שזה עלי:

  6. benziv Says:

    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: